ח

עמוד:313

המקום נושב מחדש )1930( כקיבוץ בידי גרעין של חניכי תנועת ׳גורדוניה׳. מחמת תנאי הקיום הקשים הוחלט )1937( להעתיקו מחוץ ליער הרצל, כ 1.5 ק״מ ממערב לנקודת האם. מבני החווה והיער הפכו למרכז אימונים של ה׳הגנה׳ וב׳מלחמת השחרור׳ היתה בסיס לשיירות שעלו לירושלים הנצורה וכן בסיס יציאה לכוחות שתקפו את לטרון. ב׳מארעות הדמים׳ )1936-1939( הותקף בידי כנופיות ערביות כמה פעמים, ארבעה מחבריו נהרגו והעדר נשדד. בשנת 1943 ערכו בו הבריטים חיפוש גדול אחרי נשק של ה׳הגנה׳. )החיפוש נעשה בתואנה שהם מחפשים חיילים עריקים מהצבא הפולני, שחנה אז בארץ. שבעה מחבריו נעצרו והואשמו בהחזקת נשק. הם נשלחו למאסר, משנתיים ועד שש שנים.( ממערב, יער חלדה, תחילת נטיעתו, .1907 עציו, ארן ירושלים וברוש מצוי )%83(, רחבי עלים שונים )%17(. בראשיתו, ניטעו בו עצי זית אירוני רבים, כמקור הכנסה בעתיד לקק״ל. במקום מתקנים לנופש פעיל ומחנה נוער )מרכז השדה הראשון של משרד החינוך, קק״ל וה׳החברה להגנת הטבע׳(. ביער, ארבעה גושים: יער לסקוב, יער ההתנדבות, יער נחשון ויער בקוע. לאורך הנרק עוברת דרך, ובה: אנדרטאות, מצפורי נוף, אבני דרך בחייו של משה שרת ופינות ישיבה. ■ חלוץ כפר, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור יחיעם. כ 2.5 ק״מ מצפון לכרמיאל, ממזרח ללבון. דרך אזורית 854 בקטע צמת כרמיאל - צמת תפן, פנייה מזרחה. נקרא בעקבות שם ההר, עליו שוכן היישוב. מייסדיו, קבוצת משפחות מארצות הברית, מרביתם זוגות צעירים, שנתמכה בידי ה׳תנועה ליהדות מתקדמת׳ )תל״ם( בארצות הברית ובארץ. ■ חלחול עירה, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כק״מ אחד מצפון לחברון. דרך ראשית 60 בקטע חברון - צמת גוש עציון, בק״מ ה 53 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית .3517 מוצע לזהותה עם חלחול שב׳תנ״ך׳, עיר בנחלת יהודה, ששמה נשתמר בפי הערבים ללא כל שינוי. אוסביוס מזכירה בגרסה היוונית אלולה. ייתכן שמקור שמה באופי אדמתה, שמים מחלחלים בה. בימי בית שני היתה עיר בצורה. נזכרת בשם אלורוס, בו חנו האדומים בזמן ׳המרד הגדול׳. שמעון בר גיורא, שעמד בתקוע, איים משם על האדומים. הם עזבו את המקום וכך יכול שמעון לכבוש את חברון. בתקופה הביזנטית נכללה בתחום אליותרונוליס. במאה ה 14 התקיים בה יישוב יהודי. חלחול נודעה כמרכז תסיסה ופעילות נגד השלטונות, מאז התקופה העות׳מנית ועד ימינו. עד תחילת ׳המנדט׳ עסקו תושביה בשוד עוברי אורח על אם הדרך, בצד עיסוקם בחקלאות ובמסחר. שמה של אחת החמולות המקומיות, שטרית. לפי מסורת אחת, מוצאה מצפון אפריקה, ומקורה יהודי. בתחומה, עתיקות )בית צור: מבנה חרב בראש גבעה ]לידו ומסביבו בתים חדשים שהם פרבר של חלחול[; נשתמר בגובה רב ונראה למרחוק. ]בעיקר השתמר הקיר המערבי,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא