ח

ח

עמוד:312

לצרכי אניות. משמעות שמו, כוכב הים. הוקם על גבי מצודה מהתקופה הצלבנית ]80[. במפה )1235( מסומן בשם, סנטה מרגרטה, על שם קדושה קדומה )in Antioch Pisidia(, בת העיר אנטיוכיה, שהוצאה להורג, בסוף המאה ה .3 )דמותה הדמיונית מצוירת על אחד העמודים בכנסית המולד בבית לחם ]בית לחם].( המושל העות׳מני של עכו, עבדאללה, בנה )1821 בקירוב( במקום הזה ארמון קיץ, והשתמש גם באבני המצודה מהתקופה הצלבנית. כיום, אכסניה לצליינים נוצרים; בבית הקברות הישן )ליד גדר אבן ישנה(, ברחוב יפו, קבר רבי אבדימי דמן חיפה, קבר במבנה קדום, המיוחס, לפי המסורת, לרבי אבדימי, חכם מדור שלישי לאמוראים. לפי הסברה, הועתק הקבר ממקום אחר, אולי מאזור העיר העתיקה, שם נמצאות מערות קבורה קדומות; בבית הקברות הישן, ברחוב יפו, קבר רבי משה בן נחמן )רמב״ן2, מצבת קבר ללא ציון. לפי אחת המסורות, קברו של רבי משה בן נחמן )רמב״ן(. הרמב״ן נפטר בארץ ישראל בשנת 1270 בקירוב. מסופר, שכשעלה אל הארץ ליווהו תלמידיו וביקשו ממנו, שיתן להם אות וסימן לדעת את יום פטירתו - ׳ויאמר אליהם: בזאת תדעון, כי ביום פטירתי תבקע מצבת הורתי ]אמי[... ובתוך הבקע תראו כדמות מנורה מצויירת׳. בתום שלוש שנים לעלייתו לארץ, מצא אחד מתלמידי הרמב״ן את המצבה של אמו מבוקעת ומנורה מצוירת שם, ׳ונודע הדבר לכל יהודי הגולה כי מת הרמב״ן בארץ הקודש׳. מקום קבורתו של רמב״ן נותר עלום ולא נותר כל ציון ממנו. לפי מסורת אחת, נפטר הרמב״ן בעכו ונקבר בחיפה, כמנהג יהודי עכו. ■ חלדה קבוץ, במחוז המרכז, בנפת רמלה, באזור לד. כ 7 ק״מ ממזרח דרום לרחובות, כ 4 ק״מ ממזרח דרום למזכרת בתיה. דרך אזורית 411 בקטע צמת עקרון - צמת חלדה, בק״מ ה 18 בקירוב פנייה צפונה. נקרא בעקבות דמיון צלילים לשם הכפר הערבי שננטש ח׳לדה. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. בשנת 1905 רכש ׳בנק אנגלו נלשתינה׳ כ 2,000 דונם עבור ׳הסוכנות׳. מחשש להפקעת הקרקע הוחלט להקים עליה )1907( חוות מגורים לפועלי קק״ל, נוטעי יער הרצל. במקום הוקם מבנה מפואר למגורי המנהל )לואי בריש( והפועלים והוא היה אמור לשמש גם כמעון אירוח וכ׳מוזיאון הרצל׳. בשנת 1912 באה למקום קבוצת חלוצים והקימה במקום חווה חקלאית. )״ראוי לציין את עבריותה של הקבוצה, שפת הדיבור של חבריה היא רק עברית״.( בחווה היה מבנה אחד גדול ועל ידו חצר מרובעת מוקפת במבני המשק: ״הבית יפה ומרהיב עין למרחוק, אבל לא טוב. הדיוטה התחתונה שקועה עד חציה באדמה, עקרבים ועכברושים מתגנבים בימי הקיץ דרך החלונות, המגיעים עד עפר, אל החדרים פנימה וממררים את חיי יושביהם הפועלים...״. ניסיונה של הקבוצה להקים מושב נכשל ומבני המקום שימשו בשנים הבאות לקבוצות פועלים, ששהו בו פרקי זמן קצרים. ב׳מארעות הדמים׳ )1929(, נחרבה החווה בידי הערבים, לאחר שמגיניה עמדו מולם בגבורה. מפקדם, אפרים צ׳יזיק, נפל בקרב. הצבא הבריטי, שבא לסייע למגינים, תבע לפנות את המקום ואף מנע את קבורתו של צ׳יזיק.

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר