ח

עמוד:309

וקברי סלע, רצפות נסיפס. דרומה מכלי מים, גת עם רצנת נסיפס. בחפירה ארכיאולוגית ]1951[, בהנהלת מ׳ דותן, נחשפו שרידי מנזר מהמאה ה 6 לסה״נ. אולם התוך הצר מחולק לרוחבו לשניים במחיצת אבן; שתי הסטראות הופרדו מאולם התוך בקירות גבוהים ]אי אפשר, לדעת החופר, שזוהי כנסייה[. ממערב למבנה היתה חצר רחבה. בסטרה הדרומית נחשפה רצנת נסיפס, מעוצבת מעגלים משתלבים שמתווים ארבע אליפסות בכל מעגל, וביניהן מעגל קטן ועיטורי צמחים. שדה הנסיפס היה מוקף במסגרת בת שלוש רצועות: רצועה חיצונית, ובה דגמי צלב; רצועה תיכונה, ובה תימורות וצמחים; רצועה פנימית, ובה דגם ׳צלב הקרס׳. לפני הכניסה לסיטרה הצפונית נשתמרו שרידי כתובת יוונית, בה נזכרים כנראה בוני המנזר. בסיטרה הצפונית שרדה רצנת נסיפס, מעוצבת בדגם מעגלים קטנים וגדולים, מורכבים משמונה קשתות שוות. בתוך מעגלי הקשתות עיטורי צנורים וצמחים מסוגננים. בשטחים שבין המעגלים, דגמים צמחיים. בחדר המערבי של אולם התוך שרדה רצנת נסיפס, מעוצבת בדגם פשוט של רשת מעוינים בתוך מסגרת שחורה. במזרחה היתה כתובת יוונית בתוך מעגל כפול - ׳זה מקומם של ימי האושר׳; תל עמל ונוה יוסף: מערות קבורה מתקופת הברזל; תל שקמונה: תל וסביבותיו ובהם שרידי יישוב מהתקופות הברונזה המאחרת, הברזל, הנרסית, ההלניסטית, הרומית הביזנטית והערבית הקדומה, מקומות מעגן וחציבות בסלע. ומדרום לגבעה המלאכותית יסודות מבנים, בארות, רצפות נסיפס, מתקנים מהתקופות הרומית ]הקדומה והמאוחרת[, הביזנטית והערבית הקדומה. במקום מזהים את שקמונה שב׳תלמוד׳, בה ישבו אמוראים מדור שלישי. היא נקראה בעקבות עצי השקמה ]פיקוס השקמה[ הרבים שגדלו בסביבתה. כן נודעה במין פרי, רימין, רימי שקמונה. ]כיום לא ידוע מה טיבם של פירות אלו[. נזכרת אצל יוסף בן מתתיהו בגרסה היוונית Sycaminum ]סיקמינה או סיקמינוס[ בחלוף הזמן חברה שקמונה עם חיפה והיו לעיר אחת. לדעת נרס, הזיהוי הזה של שקמונה אינו מתקבל על הדעת מהטעמים האלה: לשם התל אין קירבה לשונית לשם שקמונה. תל א סמך, משמעותו תל הדגים; במקום הזה, הנמצא בחוף הפתוח, אי אפשר להעלות צבא גדול בזמן קצר; כף הר כרמל, היוצא לשפת הים בין חיפה ובין תל א סמך, עשוי להפריד בין שני היישובים ולא לחברם יחד. עוד מוצע לזהות בתל הזה את נרנירין. מושל קפריסין, תלמי לטורוס, נחת ]104 לפנה״ס[ בנמל שקמונה בראש כוח שמנה 30,000 לוחמים, במלחמתו נגד אלכסנדר ינאי ]יונתן[. בראשית המאה ה ,2 בא ממנה רבי שמעון השקמוני, מתלמידי רבי עקיבא. בתקופה הרומית הוטבע מטבע מיוחד לשקמונה. בדורות הבאים היתה שקמונה תחנה על ׳דרך הים׳ ובה היה פונדק לעוברי אורח. תייר נוצרי ]570[ מספר על ״שקמונה עיר של יהודים״. יהודי שקמונה נזכרים גם בספר יווני ]634[, המספר על ויכוח דתי, לפיו הוכיחו היהודים ״מהתורה ומהנביאים שהמשיח טרם בא״. שקמונה חרבה, כנראה, במאה ה ,7 עם הכיבוש הערבי(. בשכונת כרמל צרפתי, ברחוב ז׳בוטינסקי, אובליסק הבהאים, מצבת מחט מאבן. לפי אמונת הבהאים, לציון המקום שעליו עמד מנהיגם, בהא אללה )=תהילת, זוהר האל(, וניבא על עתידה של חיפה; בשכונת כרמל צרפתי, ליד סטלה מריס, אובליסק מרים,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא