ח

עמוד:307

האוכלוסין: 1891 - 8,150 נפשות )%20 יהודים(; 1914 - 20,000 נפשות )%15 יהודים(; 1922 - 25,634 נפשות )%25 יהודים(; 1931 - 50,403 נפשות )%32 יהודים(; 1944 - 128,000 נפשות )%52 יהודים(; 1948 - 98,284 נפשות )%96 יהודים(; 1983 - 225,775 נפשות )כ %94 יהודים(. המפנה הגדול בהתפתחותה התרחש )1905( עם סלילת מסילת הברזל מחיפה לעבר הירדן )קטע ממסילת הברזל החג׳זית(. מסילת הברזל יצרה תנועה ערה של צליינים וסחורות, שהביאה לשגשוג כלכלי. בד בבד עם הגיאות הכלכלית התיישבו בה אנשי ה׳עליה שניה׳, שהקימו בה את שכונת הרצליה. ליד השכונה הוקם )1912( הטכניון העברי ושנה מאוחר יותר )1913( בית הספר הריאלי העברי. בנימין זאב הרצל, בספרו ׳אלטנוילנד׳, חזה עתיד מזהיר לחיפה, כעיר נמל בינלאומית וכמרכז מסחרי, תעשייתי ותרבותי. ב׳מארעות הדמים׳ )1929( עזבו רבים מהיהודים את הרובע בעיר התחתית )חרת אל יהוד( ועברו להתגורר בשכונות החדשות. תהליך זה נמשך ברציפות עד ׳מלחמת השחרור׳, והוא שעיצב מחדש את רובעי העיר. )היהודים התגוררו בהדר הכרמל ובת גלים ובשכונות ההר העיליות, כמו נוה שאנן ואחזה. המוסלמים, במזרח העיר ]ודי צליב[ ואילו הנוצרים, במערב העיר ]ודי ניסנס ומערבית לו[.( ערב ׳מלחמת השחרור׳ נחלקה העיר בין השטח העלי, שהיה ברובו בידי היהודים, לבין השטח התחתי, שהיה ברובו בידי הערבים. )השטח הערבי חצץ בין השכונות היהודיות לבין אזור התעשייה ושטח הנמל.( המתיחות בין ערביי העיר ליהודיה גברה מיד לאחר ׳החלטת החלקה של האו״ם׳. ההתקפות ההדדיות נמשכו כל החורף והאביב )1947-1948(. כיבוש חיפה )22.4.1948( מידי הערבים בא בעקבות החלטת השלטונות הבריטיים לפנות את כוחותיהם מהעיר ולרכזם בנמל ובכמה מחנות. החלטתם הפתאומית של הבריטים נוצלה לתגובה מהירה שהביאה לכיבוש חיפה כולה. )לפי הוראות המנהיגות הערבית, סירבו הערבים להיענות לקריאת היהודים להישאר בה, תחת שלטון יהודי. רק כ 3,000 ערבים מבין 50,000 ערביי חיפה נותרו בה. האחרים העדיפו להימלט ממנה, בסיוע הצבא הבריטי, לגליל וללבנון, בתקווה לחזור אליה, כהבטחת מנהיגיהם, כמנצחים.( בתום ׳מלחמת השחרור׳ רוכזו הערבים שנותרו בה בודי ניסנס. תושבי הכפר אל כבביר, במרומי הר הכרמל, בני כת ה׳אחמדיה׳, נותרו במקומם. הרבעים הערביים פונו מהריסותיהם ובבתים הראויים למגורי אדם שוכנו עולים חדשים. במקביל, החלה תנופת פיתוח ובנייה, כמותה לא ידעה חיפה מעודה. נבנו שכונות חדשות, הנמל הורחב והוקם לידו נמל דייגים )נמל קישון(, הוקמה האוניברסיטה ועוד עשרות מפעלי כלכלה, מסחר, תרבות וספורט. בתחומה, עתיקות )בית קברות מסלמי: קברים מהתקופה הרומית מתחת לבית הקברות; בת גלים: תל; ורדיה: כלי צור מהתקופה הניאוליתית; מערת גאולה: מערה חפורה בחלקה ובה שרידי מוקדים, עצמות וכלי צור מהתקופה הנליאוליתית התיכונה. בחפירות ארכיאולוגיות, בהנהלת א׳ ורשנר, נחפר חלק קטן בלבד ממערה גדולה ]פתחה פונה לצפון מערב[, שנהרסה בעבודות חציבה. במערה שני אולמות ]שנחפרו[, ובחלקה הקדמי ]שנהרס[ נשתמרו שכבות יישוב לאורך קיר הסלע. בעלי החיים שנמצאו כאן דומים לבעלי החיים שנמצאו במערת תנור ובמערת הנחל. בשל יובש השכבות במערת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא