ח

ח

עמוד:298

מקומות.( הגרעין הישן בנוי על גבי שרידים קדומים )חלקו הצפוני נראה קדום יותר; חרסים מהתקופות הברזל, הנרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות׳מנית(. בקרבתו, שרידי מצודת משטרה. ערב ׳מלחמת קדש׳ היה בה בסיס של מחבלים. בפעולת צה״ל )1956( פוצצה ונהרסה. ■ חופית כפר, במחוז המרכז, בנפת השרון, באזור שרון. כ 4 ק״מ מצפון לנתניה, מצפון לכפר ויתקין, בגדה הדרומית של נחל אלכסנדר. דרך ראשית 2 )בעתיד, דרך מהירה 2( בקטע צמת חבצלת - צמת מכמרת, בק״מ ה ,51.5 במחלף אביחיל, פנייה מזרחה לדרך מקומית .5710 שם סמלי ציורי, בעקבות הכתוב בספר ׳שופטים׳: ״...אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון״, לציון מיקומו מול חוף הים התיכון. הוקם כיישוב לעובדי הציבור שהתגוררו עד אז ביישובי הסביבה. שש המשפחות הראשונות עלו על הקרקע בשנת 1952 )שכון עובדי צבור( ובשנת 1955 הוכר רשמית כיישוב )חופית(. בשנת 1967 הורחב שטחו של היישוב, נקלטו בו מתיישבים חדשים. מצפון לחופית ולכפר ויתקין, באזור שפך נחל אלכסנדר, גן לאמי נחל אלכסנדר, נקרא על שם המלך אלכסנדר ינאי )יונתן( מבית חשמונאי. בערבית, ודי חורת׳ )בחלקו העליון( ונהר אסכנדרונה, או נהר אבו זבורה )בחלקו התחתון(. היוונים והרומאים קראו לנחל, .Bdellopotamos בתקופה הצלבנית כונה, משום מה, salee Fleuve )=נהר מלוח(. היסטוריונים מוסלמים )בתיאורם את מלחמת צלח א דין עם ריצ׳רד ה 1 ׳לב ארי׳ מלך בריטניה, בקרבת הנחל(, קראו לנחל, נהר אל קצב )=נהר צינור המים(. מוצע לזהותו עם הנחל שיחור לבנת שב׳תנ״ך׳, בגבול הדרומי של נחלת אשר. ■ חוקוק קבוץ, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור כנרות. כ 8 ק״מ מצפון מערב לטבריה, כ ק״מ מצפון מערב לגנוסר. מדרום לתעלת מוביל המים הארצי, ממערב לנחל עמוד ומצפון לנחל חוקוק. דרך ראשית 90 בקטע צמת מגדל - צמת כפר נחום, בק״מ ה 425.4 בקירוב פנייה מערבה לדרך מקומית .8077 נקרא בעקבות שמה של חקוק הקדומה. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. מייסדיו, בוגרי הכשרות הנלמ״ח )בוגרי מקוה ישראל(, וחניכי תנועת ׳הנער העובד׳. בחלוף הזמן הצטרפו אליהם עולים מדרום אמריקה ומארצות דוברות צרפתית באירונה ובצפון אפריקה. ממערב צפון, יקוק, כפר ערבי הרוס, חרבות יישוב קדום, שרידי מבנה ציבורי ופריטים ארכיטקטוניים, בורות מים, מערות מסתור, מערות קבורה, קברי סלע. מקומו של כפר ערבי )מוסלמי( שננטש ב׳מלחמת השחרור׳ )במפקד 1931 היו בו 153 נפשות ו 28 בתים נושבים(. מוצע לזהותו עם חקוק שב׳תלמוד׳, שזוהתה אז, כנראה, עם חוקק שב׳תנ״ך׳. )את חוקק שב׳תנ״ך׳ מוצע לזהות בחרבת קנה.( לפי מסורת מימי הבינים,

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר