|
|
עמוד:292
הדרומי המזרחי של תל אל חדב; קברי סלע בסגנון ימי בית שני. תעלת ניקוז מובילה אל בור מים הנמצא מדרום לשני הקברים והנמוך מהם. ליד הבור, גת וסלע חשוף עם ספלולים וחריצים. חרסים מהתקופה הרומית(. למרגלות המפנה הצפוני של התל, המעיינות הגדולים, עין א דלבה ועין א פור. ■ חדיד מושב, במחוז המרכז, בנפת רמלה, באזור לד. כ 2 ק״מ ממזרח צפון ללד, כק״מ אחד מצפון לבן שמן, מדרום מזרח לכפר טרומן. דרך אזורית 444 בקטע צמת מודיעים - צמת נבלט, בק״מ ה 4.8 בקירוב פנייה מערבה. נקרא בעקבות שמה של חדיד שב׳תנ״ך׳. נזכרת ב׳רשימת שישק׳. ב׳רשימת תחותמס ה 3׳ נזכרת בצורה חדת. בראשיתו )1949-1950(, קיבוץ. מייסדי המושב, עולים מתימן. בחלוף הזמן הצטרפו אליהם עולים מרומניה. ממזרח לו, אל חדית׳ה, יסודות, שברי עמודים, שרידי נסיפס ]הועבר למוזיאון הימי בחיפה[, בור, בריכה, קברים, מערות. מוצע לזהות את חדיד שב׳תנ״ך׳ באל חדית׳ה, על אדמותיו הוקם היישוב החדש. כן מוצע לזהות באל חדית׳ה את עדיתים, עיר בשפלת יהודה, על דרך האורחות העולה ממצרים. נזכרת ב׳רשימת שישק׳ בשם קדת׳ם. ב׳משנה׳ מסופר כי חדיד היתה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, אולם חדיד אינה נזכרת ב׳תנ״ך׳ בתקופה שלפני ׳שיבת ציון׳. ׳עולי בבל׳ התיישבו בה. בזמן ה׳משנה׳ ישבו בה חכמים והנודע בהם הוא רבי יקים איש חדיד )הדר(, תנא בדור השלישי. שמעון החשמונאי ביצרה והוא חנה על ידה במלחמתו עם רבי טרפון )אז נקראה חדיתא(. ■ חד נס מושב, במחוז הצפון, בנפת הגולן, באזור גולן תיכון. כ 5 ק״מ ממזרח צפון לאלמגור. דרך אזורית 888 בקטע צמת בית צידא - צמת בית המכס, בק״מ ה 3 בקירוב פנייה מזרחה. שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות סיסמתו של זאב ז׳בוטינסקי: ״דגל אחד לכל עם ישראל״. )חד נס, הוא שמו הקודם של מבוא ביתר.( ■ אל ח׳דר כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת בית לחם(. ממערב לבית לחם )בית לחם( ולדהישה, כק״מ אחד מדרום לבית ג׳לא. דרך אזורית 375 בקטע צמת צור הדסה - צמת אל ח׳דר, בק״מ ה 25 בקירוב פנייה מערבה. משמעות שמו, הירוק. שמו קשור בכנסית גיאורגיוס הקדוש )הוא אל ח׳דר(, שבמערבו. לפי מסורת מקומית התגלמו בגיאורגיוס תכונות של כמה גיבורים היסטוריים ואגדתיים, בהם - משרתו של משה רבנו; אליהו הנביא )נבי אל ח׳דר(; גיאורגיוס, הקצין הרומאי המעונה מלד; ׳הורג השטן׳ המוסלמי וטבחו של אלכסנדר
|
|