ח

ח

עמוד:287

בקפידה, באר ]׳באר אברהם׳[ . שרידים דלים מהתקופה הצלבנית. מקום פולחן קדום, בפסגת ג׳בל א רמה ]ג׳בל אל בטרק, נ״ט 1014[. לדעת רוב החוקרים היה כאן מקומה של ׳אלת אברהם׳ ]טרבינתוס[, הנזכרת לראשונה אצל יוסף בן מתתיהו. ]בעבר גדל במתחם ]באטריום של כנסית קונסטנטינוס וסמוך לבאר ]׳באר אברהם׳[ עץ גדול ]אלון? אלה?[ שזוהה עם אשל אברהם ]בלוטת א סבתא[. מסורת זו בטלה ]בתקופה הצלבנית[ בעקבות התייבשות העץ, והועתקה לאתר סמוך, אשל אברהם ]בלוטת אברהים[, ליד כנסית אברהם. ב׳מנת מידבא׳, מתחת לשם טרבינתוס מצויר מבנה ולידו עץ. אחד משני המקומות היחידים ממערב לנהר ירדן שמסומנים בו עצים.[ לדברי הירונימוס הביא לכאן אדרינוס את שבויי יהודה לאחר ׳מרד בר כוכבא׳ וכאן נמכרו לעבדות. יוליוס אפריקנוס ואוסביוס מזכירים את מזבח העבודה הזרה בטרבינתוס, ולדברי אוסביוס וסוקרטס ציווה הקיסר קונסטנטינוס ה 1 להרוס את המזבח בזמן שבנה פה את כנסייתו. לדברי הנוסע מבורדו ואוסביוס היה במקום שוק חשוב והמרכז הדתי של דרום הארץ. ]שוק עבדים של שבויי מלחמה, שהקים כאן אדרינוס ]כמו גם בעכו ובעזה[, היה הגדול ביותר במזרח. במשך הזמן התפתח השוק הזה ליריד כללי, שהתקיים עוד במשך כל התקופה הביזנטית.[ השוק הזה נזכר ב׳תלמוד׳ בשמות בוטמא או בוטנה ]בטנן[ ובמקור אחר בשם בית אילנים. לדברי הנוסע מבורדו נמצאו בטרבינתוס ׳אלת אברהם׳ והבאר שחפר אברהם אבינו, וכאן הקים קונסטנטינוס ה ]המאה ה 4 לסה״נ[ כנסייה מפוארת. ]אחת מארבעת הכנסיות שהקים בארץ ישראל. הוקמה כאן כדי להתחרות בפולחן האלילי ולא משום קדושת המקום במסורת הנוצרית. לפי מסורת מהתקופה הביזנטית ראה אברהם אבינו ליד באר המתחם את ישו, צאצאו לעתיד לבוא.[ מכל האמור מסתבר שבימי אדרינוס היה המקום ליריד חשוב ומרכז לפולחן אלילי, עד שבנה קונסטנטינוס ה 1 את כנסייתו. לפי ׳מנת מידבא׳, הכנסייה עדין היתה קיימת במאה ה .6 לדברי הנוסע ארקולפוס ]670 לסה״נ[ היתה קיימת גם במאה ה .7 במאה ה 10 היה המבנה מחצבה לאבני בנייה. המאה ה 13 התקיים במקום כפר ערבי בשם א רמה. כמה חוקרים, המסתמכים על מסורות קדומות, מציעים לזהות כאן את ממרא שב׳תנ״ך׳, היא אלוני ממרא, אחד מרבעי חברון, בהם ישב אברהם אבינו. ]לפי המסורות הקדומות, כאן נטה אברהם אבינו את אוהלו, כאן התגלו בפניו שלושת המלאכים וכאן התרחשה ברית בין הבתרים. ה׳תלמוד׳ מגלה יחס שלילי למקום הזה, בשל שוק העבדים ומקדש עבודה זרה שהיה בו, וההלכה אף אוסרת במפורש להיכנס אליו. המסורת היהודית המאוחרת אינה מקדשת את המקום כמקום תפילה וגם המסורת המוסלמית אינה רואה בו מקום קדוש, אף שהאתר נכלל בשטח הוקף של חברון.[ חוקרים אחרים סבורים שיש לחפש את מקומה בתחומי העיר חברון, או על גבעה מצפון לעיר ]ג׳בל נמרא[. לפי הסברה, חמטה שב׳תלמוד׳, עיר בהר יהודה, היא שם מאוחר לאלוני ממרא; תל א רמידה: התל, מבנים חדשים. במדרגות העבוד מצד צפון ובקרבת הפסגה, השרידים הקדומים יותר, לרבות חומה. חרסים מהתקופות הברונזה התיכונה, הברזל, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. על השלוחה המחברת את התל עם הרכס, בית הקברות היהודי והקראי של חברון(. במערבה, בית הקברות היהודי, בית קברות יהודי עתיק, השני בחשיבותו אחרי הר

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר