ח

עמוד:286

מעיר השוכנת על גבי תל קטן, הפכה לעיר בת 11 רבעים ושכונות. )אלה משתרעים על גבי שלוחות ההר ומופרדים זה מזה על ידי נחל חברון.( מרכז העיר הוא באזור מערת המכנלה. )התרחבותה והתפתחותה נעשתה מהמרכז הזה, כלפי ההרים המתנשאים מסביב למרכז.( בצפון הר חברון חקלאות אינטנסיבית, מטעי פרי וכרמי גפן היין, ואילו בדרומו שדות פלחה רחבי ידיים ואזורי מרעה. )כ %60 מאוכלוסיית חברון מתפרנסת מחקלאות גפן היין, במישרין ובעקיפין.( בשל מיקומה זה, בין מדבר יהודה לבין שפלת יהודה, נוצר בה מפגש מעניין של סגנונות חיים ושל מסורות חקלאיות ומקום טבעי לשוק גדול ונוח. מלבד חקלאות וענפי עזר הקשורים בחקלאות )כמו מוצרי עור וחלב(, עוסקים תושביה במלאכה )כלי זכוכית, קדרות וחפצי חן הקשורים בתיירות דתית(, ובמסחר. האוכלוסייה המוסלמית בחברון, דתית ואורחות החיים המסורתיים נשמרים בה בקפדנות. בעקבות חידוש היישוב היהודי בתוככי חברון )תוך שיקום שרידי הרובע היהודי( מורגשת מדי פעם מתיחות בין היהודים לבין המוסלמים, וזו הגיעה לשיאה בעקבות טבח המתפללים הערביים במערת המכנלה )1994(. בינואר 1997 הועברה לידי ׳רשות האוטונומיה הנלשתינאית׳, למעט אזור היישוב היהודי. בתחומה, עתיקות )א דיר: שרידי מבנה קדום; ח׳רבת אבו דבח: מבנה חדש בראש גבעה. בנייה חדשה, עיבוד חקלאי ורשת כבישים ענפה השמידו כל שריד קדום; ח׳רבת א דחדח: יסודות של מבנים, בורות, מערות וקברי סלע, בסיסים של עמודים וכותרת; ח׳רבת חכורה: יסודות, בורות, מערות וחציבות בסלע; ח׳רבת ח׳לת בטרח: שרידי אתר קדום בראש גבעה ]מסוקל ומעובד[, אבני גזית ואבנים מסותתות מפוזרות ]רוב שרידי הבנייה מרוכזים בגל גדול, המשמש כחומר גלם לתעשיית החצץ[. חרסים מהתקופה הביזנטית; ח׳רבת כנען: חרבה בראש גבעה. בנייה חדשה, כרם, ועיבוד חקלאי הרסו את החרבה. אין עקבות חומה או הצטברות שפך עיים; שרידי מבנים. מדרום, שלושה מבנים מרובעים שבהם בורות סיד, בשימוש משנה. בראש הגבעה שרידי שני מבנים, ייתכן מצודות. מדרגות עבוד, חרסים מהתקופות הברזל, הנרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. מוצע לזהות בה את אפקה שב׳תנ״ך׳. הצעת הזיהוי, לדעת עורכי ׳סקר ארכיאולוגי׳, אינה מתאימה. המעיינות המרכזיים שבאזור רחוקים, והאתר עצמו אינו תל של יישוב, אלא שרידים של מצודות דרכים; ׳תל חברון׳: גבעה מתנשאת ומוגנת היטב, דמוית תל. אין בה שרידים קדומים. משמשת כמחצבה חדשה; בבית פרטי בשוק, משולב משקוף ]מורכב משלושה חלקים. המרכזי הוכנס במהופך[, ועליו תבליטי שלוש מנורות שבעת קנים. משני עברי כל מנורה מעין מחצית זר. עיצובו נראה מהתקופה הביזנטית, ואולי מקורו בבית כנסת; סוחר עתיקות בעיר קנה מתושב העיר שבר עמודון שיש, ועליו כתובת הקדשה בארמית, אופיינית לבתי כנסת, הנתונה בתוך מסגרת מעוגלת ושרדו בה המלים: ׳דכיר לטב / סברס בר יו]נ[תן ]?[ / בר[ ]׳[תרגום: זכור לטוב סברוס בן יונתן ]?[ בן[ ]׳[. גודל המעגל מרמז על קיום שורות נוספות; א רמת אל ח׳ליל: מתחם, מוקף שרידי חומה הבנויה אבני ענק, שרידי כנסיית בסיליקה תלת אנסידית ]כנסית קונסטנטינוס[, כתובות, כותרות, אבנים מסותתות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא