ח

עמוד:285

בה שמעון בר גיורא והיא נכבשה מידיו בידי המצביא הרומאי קרליוס, ששרפה. אחרי חורבן בית שני נתמעטו בה היהודים ובימי דיכוי המרד ואחרי נפילת ביתר נטשוה היהודים כליל. היישוב היהודי התרכז אז בדרום הר חברון ואילו בשטח שבין חברון לבין ירושלים נאסר על היהודים להתיישב. נכבשה בידי הערבים )638( והפכה מושבם של משפחות האצולה הערביות, שנמנו עם צבאות הפלישה. עם הכיבוש הערבי הותר ליהודים להתיישב בה ולבנות בית כנסת, בסמוך לכניסה למערת המכנלה. )הערבים הפכו את הכנסייה מהתקופה הביזנטית שמעל למערת המכנלה למסגד.( במאות ה עד ה 10 אין ידיעות ברורות על יהודים בחברון. במאות ה 10 וה 11 ישבו בה יהודים, ובתחילת המאה ה 11 היתה בה גם עדה קראית. לפי מקורות שב׳גניזת קהיר׳, ישבו בה יהודים גם בסוף המאה ה ,12 אולם מספרם היה מועט והם עזבוה. בשנת 1100 נכבשה בידי הצלבנים, שיסדו בה כאמור את רוזנות קסטלום סנקטום אברהמיס. עכשיו התהפכו היוצרות והצלבנים הפכו את המסגד שמעל למערת המכנלה לכנסייה ומנזר. הצלבנים גירשו מהעיר את היהודים והם חזרו אליה רק אחרי כיבושה בידי ט׳הר אל ביברס. )בשנת 1211 מדווח רבי שמואל בר שמשון על הימצאותו של יהודי אחד, צבע במקצועו.( בראשית הכיבוש הערבי התחיל להתפתח בחברון יישוב יהודי, והוא גדל בהתמדה במהלך הדורות הבאים. בשנת 1400 התיישבו בה יהודים, שנמלטו מירושלים )הם עסקו בייצור הזכוכית, שהובאה אז על ידי עולה מונציה. בשנת 1481 מדווח הנוסע משלם בן מנחם על הימצאותם של 20 בעלי בתים יהודים. בשנת 1522 מדווח הנוסע רבי משה בסולה על הימצאותם של כ 10 בעלי בתים יהודים.( במחצית השנייה של המאה ה 17 גדל היישוב היהודי בעיר. בשנת 1820 התיישבה בה העדה האשכנזית. בשנת 1895 היו בה, לפי אומדן, למעלה מ 14,000 נפשות )כ 13,000 מוסלמים, 1,429 יהודים ו 26 נוצרים(. אחרי ׳מלחמת העולם הראשונה׳, נתמעטה הקהילה היהודית. במפקד שנת 1922 נמצאו בה 16,577 תושבים. )16,074 מוסלמים, 430 יהודים ו 73 נוצרים(. ׳מארעות הדמים׳ )1929( המיטו חורבן על הקהילה היהודית במקום. אולצו היהודים אולצו להימלט מעירם, לאחר טבח אכזרי שעשו בהם שכניהם הערבים, והיישוב היהודי בחברון חרב לחלוטין. בשנת 1930 נעשה ניסיון לחדש את היישוב היהודי בעיר. במפקד שנת 1931 נמצאו בה 18,437 תושבים. )18,305 מוסלמים, 135 יהודים, 116 נוצרים ו 8 בהאיים(. 30 שנה לאחר מכן, בתום ׳מלחמת ששת הימים׳ חודש היישוב היהודי בחברון. בשנת 1981 אוכלס הבית הראשון ברובע היהודי של חברון, על ידי משפחה מתושבי קרית ארבע. חברון שוכנת בדרום הרי יהודה, במרכז במת ההר, בתוך עמק חברון שמסביבו הרים המתנשאים לרום 150 מטרים מעל פניו. )יעקב שלח את יוסף מעמק חברון לראות את שלום אחיו(. בעמק זה מתלכדות שתי נרשות מים העיקריות של דרום הר חברון עם נרשת מים מרכזית של צפון הר חברון. )היא עצמה מהווה חלק מנרשת מים ארצית.( בקווי מבנה הקמר של הר חברון, הזהים לקווי נרשות מים, נמשכות כמה דרכים עתיקות, המציבות את חברון במרכז פרשת דרכים. מיקומה הגיאוגרפי המיוחד של חברון הקנה לה את חשיבותה המכרעת בתולדות ארץ ישראל. חברון בת ימינו משתרעת על שטחים נרחבים, ועולה בשטחה על חברון ההיסטורית.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא