ה

עמוד:260

רמלה, באדמת ארץ ישראל״. מחוץ לחדר הקבר, בקיר, קבועה אבן שחורה. שימשה את הערבים כמין פוליגרף לבחינת יושרם. הנבחן היה עומד כמה צעדים לפני האבן, עוצם את עיניו, מושיט את ידו קדימה וצועד לעבר האבן. אם נגעה ידו באבן - אות לחפותו וליושרו; ואם החטיאה - אות הוא שעוונותיו רבים ועליו להתפלל ולכפר על חטאיו. בדורות קודמים נהגו הערבים לערוך במקום עלייה לרגל וחגיגה עממית, בסוף עונת האבטיחים; תל ארשף: שרידי עיר ומצודה מהתקופה הצלבנית, נמל עתיק. קברים, בתי בורסקי, בית מלאכה לזכוכית, גתות. בחפירה ארכיאולוגית ]1962[, נחשף חלק מכנסייה מהמאה ה 6 לסה״נ. אולם התוך, ממנו נחשף קטע, היה חצוי על ידי זוג אומנות, ורצפתו היתה מכוסה נסיפס צבעוני עדין של מדליונים, ובהם דגמים גיאומטריים וציור של צלב, וגם שורה של צנרים קטנות וצלבים גיאומטריים. במערב הרצפה של אולם התוך נחשפה כתובת יוונית, בת שלוש שורות, ובה שיר של שלושה חרוזים הקסמטריים, המתאר את המבנה, שנבנה על ידי אדם בשם מרינוס. נחשפה גם חצר רחבה, מרוצפת לוחות שיש מגוונים. מוצע לזהות בתל את העיר רשף מתקופת הברונזה ועם העיר אנולוניה מהתקופות ההלניסטית והרומית. ]בחרבות העיר הרמונוליס, ממערב צפון לקהיר ]כיום, אשמון[, נמצא לוח שיש ]78 לפנה״ס[ ועליו חקוקה כתובת ארוכה, בה מפורטים שמות אנשי צבא ושכירים שמוצאם מאנולוניה. לפי הסברה, הכוונה לאנולוניה זו, אף שהיו ערים אחרות בשם זה.[ לפי סברה אחרת, מוצע לזהותו עם רשנונה הקדומה. אלכסנדר ינאי ]יונתן[ כבשה ]80 לפנה״ס[ וסיפחה לממלכתו. נחרבה בזמן ׳המרד הגדול׳ ]67 לסה״נ בקירוב[. נבנתה מחדש אחרי ניצחון הרומאים ותושביה חזרו אליה. בתקופות הרומית, הביזנטית ]אז נקראה בשם חדש, סוזוסה ]=גואל[, כינויו הידוע של ישו[ והערבית, היתה תחנה חשובה על דרך החוף של ארץ ישראל. אל מקדסי מעיד עליה ]985 לסה״נ בקירוב[: ״קטנה מיפו והיא מבוצרת ובנויה היטב״. נכבשה בידי הצלבנים ]1100 לסה״נ[ והיתה לבירת המחוז, בדרום השרון. ]נקראה בפיהם ארסוף, או בשיבוש קל, ארסור ]Arsur[ או אסור.[ העיר וסביבתה היתה שדה קרבות ממושך בין הערבים לבין הצלבנים. לידה התקיים הקרב הגדול ]1191 לסה״נ[, בין הצלבנים, בראשם עמד מלך בריטניה, ריצ׳רד ה 1 ׳לב ארי׳, לבין המוסלמים, בראשם עמד גיבורם, צלח א דין, שהסתיים בתבוסת הצלבנים. נכבשה בידי הערבים ]1265 לסה״נ[ והפכה לתל חרבות. ]ב׳מלחמת העולם הראשונה׳ התחולל בקרבתה הקרב בין הטורקים לבין הבריטים. בסיומו פרצו טורי הפרשים הבריטים ונעו צפונה[; תל ארשף: שרידי מעגן קדום, מפולות של שרידי מבנים יבשתיים בתוך הים, שרידי כלי שיט ומטענים, עוגנים, עמודי שיש, כלי חרס ומתכת מהתקופות הברונזה התיכונה, הברונזה המאחרת, הברזל, הנרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית והערבית הקדומה; תל מיכל: גבעות מלאכותיות, יסודות מבנים, קברים, שברי שיש וחרסים מהתקופות הברזל, הנרסית, ההלניסטית, הרומית והערבית הקדומה. שמו הקדום של המקום אינו ידוע. מוצע לזהות בה את רשנונה הקדומה(. ברחוב שרה מלכין, בית יד לבנים, הנצחה, ספרייה, ארכיון, אמפיתיאטרון, מוזיאון לאמנות. במסגרת הבית פועלת, התזמורת הקמרית של הרצליה. במסגרתו: המכון לחקר התעמולה על שם הרי קארן: הוקם )1982( בידי קבוצת פרופסורים ומרצים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא