|
|
עמוד:252
ועברו ]1942[ להזורע(; קבוצת נוער מבולגריה, שעלתה ארצה )1945( במסגרת ׳עלית הנער׳; קבוצת ילדים ונוער )קבוצת ׳ארז׳(, שעלו ארצה )עד 1945( מסוריה ומלבנון; קבוצת נוער )קבוצת ׳העוגן׳(, פליטי שואת יהודי אירונה, יוצאי הארצות נולין, יוגוסלביה, רומניה והונגריה )1948(; קבוצת עולים מבריטניה )1945(, חניכי ׳השומר הצעיר׳ וה׳ורקלויטה׳; קבוצת עולים מהולנד )1946(, חברי המחתרת האנטי נאצית וחברי ה׳ורקלויטה׳. )חלק מהם עבר, בתום תקופת הכשרה, לקיבוץ יקום(; קבוצת עולים מארצות הברית )1958-1959(, חניכי תנועת ׳השומר הצעיר׳ )קיבוץ ׳עלייה ט׳׳(; קבוצת נוער מצפון אפריקה, שעלו ארצה )1952( אחרי תקופת הבראה בנורבגיה. שנתיים אחרי הקמתו הצטרף הקיבוץ לתנועת ׳השומר הצעיר׳. קבלת כספי השילומים מגרמניה סייעה לקיבוץ בהקמת מפעלי תעשייה, בהם מפעל לאריזות פלסטיק. ב׳מארעות הדמים׳ )1936-1939( סבל מהתנכלויות הערבים. ב׳מלחמת השחרור היה בו בסיס של נלמ״ח. בפאתי הקיבוץ, שכונת אמנים )ציור, פיסול, קדרות, תכשיטאות ועוד(. בתחומו, עתיקות )הזורע - עין חשרת: מערות קבורה מהתקופה הרומית הביזנטית ובהן כתובות, קברים מתקופות הברונזה המאחרת, נקבה וחדר חצובים ליד המעיין. מזרחה, שרידי יישוב עתיק; הזורע - תל קירה: תל במדרגת ההר ובו שרידים מתקופת הברונזה המאחרת, שרידי יישוב פרזות מהתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית, הברונזה התיכונה, הברונזה המאחרת והברזל, משתי גדות הנחל(. במרכזו, בית וילפריד, מוזיאון לאמנות ולידיעת המזרח. אוסף מוצגים מאמנות המזרח, תרומתו של ישראל וילפריד. אולם לתערוכות )ממצאים ארכיאולוגיים, שנחשפו באתרי הסביבה(, ספרייה )תלת לשונית( ותקליטייה; ממערב ומדרום, יער הזורע, חלק מיערות מנשה, בהם כ 20 מיליון עצים )איקלינטוס ]אבקלינטוס[, ארן ירושלים, ברוש מצוי, חרוב מצוי, עצי פרי ועוד(. ביער כמה חניונים: החניון המרכזי בהר גחר, ובו מתקנים לנופש פעיל, מתקני פיקניק רבים, מסלולי הליכה לנחל השופט, מצפורי נוף; חניון נחל השופט, מתפצל לחניוני משנה קטנים ליד עין עמי, שמימיו זורמים כל ימות השנה, ובמעלה הנחל ליד בריכה ומפל קטן(; חרשת הממ״ים )שולחנות פיקניק( וחניון גלעד )ליד קיבוץ אבן יצחק(, שייחודו ב׳גבעת הרקפות׳, בה יש פריחה רבה וצפופה של הרקפת. בהר גחר, מצפה הזורע, מגדל תצפית אש של קק״ל. ■ הזורעים מושב, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור גליל תחתון מזרחי. כ 2 ק״מ מדרום לטבריה עלית, כ 3 ק״מ מצפון ליבנאל. בשפה הצפון מערבית של בקעת יבנאל. דרך אזורית 768 בקטע צמת אלמות - צמת נוריה, בק״מ ה 8.5 בקירוב פנייה דרומה. שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳איוב׳: ״...וזרעי עמל יקצרהו״. הוקם על אדמות ניק״א, במסגרת יישובי ׳חומה ומגדל׳. מייסדיו, עולים מהולנד ומגרמניה, חברי התנועות בח״ד )ברית חלוצים דתיים(, ׳עזרא׳ וצעירי ׳מזרחי׳. בבואם ארצה עבדו כפועלים שכירים בפרדסי יהודה והשרון ואחר כך התכנסו במחנה בנחלת
|
|