ד

עמוד:244

תעשייה וכלי צור, חרסים מהתקופה הביזנטית; דלית אל כרמל ]מערב[: שרידים של תעשיית כלי צור; חרבת דבלה: יסודות, בורות, קברי סלע, רצפות נסיפס, שברי עמודים. ו׳ גרן זיהה בה ]בטעות[ את אקבטנה, מושבה יהודית של עולי בבל בבשן, שנוסדה בזמן הורדוס אנטינס, ונקראה על שם בירת מדי אחמתא, שמשם באו כנראה מייסדיה. ]את אקבטנה מזהים בח׳רבת חמתא, ממזרח לנהר א רקד ]ממלכת ירדן[.[ אצל נליניוס הזקן נזכרת עיר, על הר כרמל, בשם כרמל, אותה מוצע לזהות כאן. סר ל׳ אוליפנט הציע לזהותה עם פורפירון, יישוב הנזכר במקורות מהמאה ה 6 לסה״נ. החרבה נחרבה לגמרי, אבניה נלקחו לבנייה ]בהם לביתו של סר ל׳ אוליפנט[, ופריטיה הארכיטקטוניים, שחלקם היו בעבר בבית אוליפנט ]בהם גלוסקמה ועליה תיאור נשר, אבן רוזטה ועץ דקל[, נעלמו כלא היו. פון מולינן דיווח בזמנו ]1908[ על חרבה גדולה. בשנת 1968 נראו בה השרידים האחרונים בטרם נבנה כמעט כל שטחה, והושמדה כל עדות לזכרו של היישוב הקדום, מהיישובים המרכזיים בהר כרמל בתקופה הביזנטית פה ושם, ברחובות ובבתים שלידה, פריטים ארכיטקטוניים, בהם: דלת אבן מעוטרת של מערת קבורה; עמודים מחורצים; חוליות עמוד; אבני מזוזה; אבני גזית; שברי מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית; אבני נסיפס רבות ]לבנות ושחורות[ ושברי רעפים. בשנת 1927 נמצא מטמון של 325 מטבעות ברונזה מהתקופה הביזנטית, ומאוחר יותר נר ומטבע מהמאה ה .4 על סמך הפריטים הנוצריים, אפשר להניח שדלית אל כרמל עצמה נבנתה על שרידי יישוב נוצרי, שהתקיים בצד היישוב היהודי בחרבת דבלה(. בית סר לורנס אוליפנט, בו התגורר בשנים .1882-1887 משמש כיום כמוזיאון וכבית יד לבנים, לזכר החללים הדרוזים, שנפלו ב׳מערכות ישראל׳. בעת חפירת יסודותיו נתגלו שרידים קדומים, בהם מערת קבורה, מצפון מזרח למבנה, אותה התכוון סר לורנס אוליפנט להסב למרתף יינות )כיום מלאה בפסולת(. אבני הבית הובאו מחרבת דבלה הסמוכה; ליד בית אוליפנט, שיח׳ אבו אברהים, מקם של קדוש דרוזי, בן למשפחת נביאם, נבי שעיב. תולדותיו וזמנו עלומים. המקם, מבנה כנתי )צבוע באדום(, בנוי על גבי קבר מהתקופות הרומית והביזנטית. במקם עצמו אין מצבת קבר. לפי מסורת מקומית, הדף השיח׳ )1840( את התקפתם של ערביי הכפר עין חוד )עין הוד(, שביקשו להחריב את דלית אל כרמל. בסמוך למקם, ח׳לוה )בית תפילה( וממולו אכסניה לעולי הרגל )נבנתה בשנת 1970(. בתוכה חדר וממנו ירידה לחדר חצוב בסלע. על רצפתו, מנורה יהודית. ■ דלתון מושב, במחוז הצפון, בנפת צפת, באזור גליל עליון מזרחי. כ 4 ק״מ מצפון לצפת, כ ק״מ מדרום לכרם בן זמרה, בקצה המזרחי של רמת דלתון, למרגלות המפנה הדרומי המערבי של הר דלתון )נ״ט 874(. דרך אזורית 886 בקטע צמת עין זיתים - צמת ישע, בק״מ ה 43.8 בקירוב פנייה מזרחה. נקרא בעקבות דמיון צלילים עם שם הכפר הערבי שננטש דלתא. )ברוב ספרי הצדיקים ורשימות הכפרים נזכר המקום בשמו הערבי, בכתיב דאלתא או דלאתא. תושביו היו יוצאי אלג׳יריה שהתיישבו בו ]1850 בקירוב[ בחסות הממשלה הטורקית.(

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא