ד

עמוד:240

■ דיר קרנטל מנזר, ב׳אוטונומיה׳ )חבל יריחו(. כ 2 ק״מ מצפון מערב ליריחו, ממערב לדיוך, במפנה המזרחי של ג׳בל קרנטל )הר הנתוי(. דרך ראשית 90 בקטע צמת אלמוג - עין א סלטן, בק״מ ה 299.1 בקירוב, בצמת תל יריחו, פנייה מערבה לדרך אזורית .449 ההר, ג׳בל קרנטל בשמו הערבי, הר הנתוי בשמו הנוצרי, ומנזר דיר קרנטל, נקראים, לפי המסורת הנוצרית, לציון 40 הימים בהם ניסה השטן, במקום הזה, להדיח את ישו מאמונתו. המסורת הנוצרית מזהה את המקום עם הר גבה הנזכר ב׳הברית החדשה׳: ״וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה: וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב: ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם: ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה׳: ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל״. שמו הערבי הוא שיבוש השם הלטיני, מונס קרנט )=הר הארבעים(, שהיה נהוג בימי הבינים. בחלק מהמפות מצוין המקום בשם הערבי, טחונת אל הוא )=תחנת הרוח(. בכתובת ערבית עתיקה נזכר ההר בשם ג׳בל א דוק. )בספרות הערבית של ימי הבינים נזכרת חרבה של מבצר בשם מידן אל עבד, בערבות יריחו. ייתכן שהכוונה לדוקים.( מנזר יוני אורתודוקסי, ׳המנזר הקדוש של הר הנתוי׳. נבנה )1875-1905( בכספי הכנסייה הרוסית. במנזר מראים כיום את האבן, שעליה ישב ישו, כאשר השטן ניסה להדיחו מאמונתו וכאן, לפי המסורת הנוצרית, היה מקום הפיתוי הראשון. מקום הפיתוי השני היה בפסגת ההר. במקום ישבו נזירים החל מהמאה ה 4 לסה״נ. הנזירים הראשונים )340 לסה״נ(, בהנהגתו של הנזיר חריתון, התיישבו במערות טבעיות שבמצוק ההר וכן במנזר דוקא )הוא המנזר מהתקופה הביזנטית שהיה בפסגת ההר(. בשתי שורות של מערות בקיר המצוק התקינו הנזירים חדרי מגורים, מחסני מזון, מאגרי מים, חדרי תפילה והתבודדות. )שרידים מהם נראים בקנלת אליס הקדוש, בשורת המערות התחתונה וכן בתוך המבנים החדשים של המנזר.( כמו כן הותקנה מערכת אמות מים חצובות ובנויות, שכינסו ואגרו את מי השיטפונות בערוץ הנחל שלמרגלותיו, ב 9 בורות גדולים. במאה ה 12 ניסו הצלבנים להיאחז בהר, וייתכן אף שאבירי ׳מסדר הטמנלרים׳ הקימו בפסגתו מצדית )קסטלום דוק(. במאה ה ,19 לפני הקמת המנזר בן זמננו, חיו במערות ובסביבתן נזירים אתיופיים. בעבר התפרנסו הנזירים מהכנסות טחנות סוכר ביריחו, שהיו בבעלות האנטריארכיה בירושלים. במנזר, חפצי אמנות וכלי פולחן נוצריים, האופייניים למנזרי מדבר יהודה. בפסגת ג׳בל קרנטל, מצודת דוקים, שרידי מצודה )מימי בית חשמונאי ומהתקופה הצלבנית(, שרידי אמת מים ומערכת בורות מים. במפנה הצפוני ובמפנה המזרחי, שרידי אמת מים, ובקצה האמה תשעה בורות מים מוסווים מעין רואה )קיבולם כ 20,000 מ״ק(. בסיסי מגדלים וחומות אבן )במפנה הצפוני המזרחי(, חפיר הגנה חצוב )ממערב למצודה(, שרידי מחדר )דיק( המקיף את המצודה )מצפון מזרח לדרום

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא