ד

עמוד:229

■ דיר בלוט כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת טולכרם(. כ 6 ק״מ ממזרח דרום לראש העין, כ 3 ק״מ מצפון מערב לבית אריה, כ 2 ק״מ ממערב לנדואל, מצפון לנחל שלה. דרך אזורית 446 בקטע א לבן - מסחה, פנייה מערבה. משמעות שמו, מנזר האלון. מקורו, אולי, בעקבות עצי האלון הגדלים בסביבתו. נזכר לראשונה בשמו הנוכחי במאה ה .13 הגרעין הישן בנוי על גבי חרבה בראש כנה )בשוליו מצד צפון, חרסים מהתקופות הברזל ]שברים בודדים[, הרומית הביזנטית, ימי הבינים והעות׳מנית(. מוצע לזהותו עם אבן העזר, מקום בשפלה, בו חנו בני ישראל בימי עלי הכהן, בזמן מלחמתם עם הפלשתים שחנו באפק. )אבן העזר אינה שם של יישוב, אלא מסמנת את המצבה שהקים שמואל ״בין המצפה ובין השן״, לציון הניצחון על הפלשתים.( ■ דיר אל בלח עיר ומחנה פליטים, ב׳אוטונומיה׳ )חבל עזה(, בנפת דיר אל בלח. כ 6 ק״מ מצפון לח׳ן יונס, כק״מ אחד מצפון לנצר חזני, מדרום לא נצירת, לחוף הים התיכון. דרך ראשית 4 בקטע ח׳ן יונס - עזה, בק״מ ה 26.3 בקירוב פנייה מערבה. משמעות שמה, מנזר התמר. מקורו, כנראה, בעקבות מטעי תמר מצוי, הגדלים בסביבתה. נזכרת לראשונה בספרות ה׳משנה׳ וה׳תלמוד׳ בשם דרום או כפר דרום. לאחר הכיבוש הערבי נשתבש השם לדרום או דרון ואחר כך לדיר א-דרום ורק במאה ה ,19 כנראה, נקראה דיר אל בלח. סופרים ערביים מציינים את המקום בגרסה א דרום, כמצודה בדרך למצרים. הם ראו בשם הזה התמזגות המלים דיר א רום )=מנזר הרומאים(. הצלבנים קראו לו Darum )דרום( או Doron )דורון( והוא היה בירת המחוז שנקרא על שמו. הפרבר הדרומי של עזה נקרא, בב א דרון )שם היה, כנראה, שער יציאה לא דרון(. נזכר בגרסה א דיר, בביקורו במקום )1753( של הרב חיים יוסף דוד אזולאי )חיד״א(. מוצע לזהותה עם כפר דרום, מקומו של התנא אליעזר בן יצחק, איש כפר דרום. בנייה על גבי שרידים קדומים )קברים עתיקים ]המאה ה 13[, גלוסקמאות אנתרונואידיות. נחשפו למעלה מ 40 גלוסקמאות ובתוכם כלי עבודה ותכשיטים; שרידי כנסייה. ]נהרסה )1188( בידי צלח א דין, בעת כיבושה יחד עם יתר ערי החוף. נהרסה שוב )1192( בידי ריצ׳רד ה 1 ׳לב ארי׳, מלך בריטניה, ונבנתה מחדש )ראשית המאה ה 13(, בידי מלכי בית איוב[(. מקומה של דיר אל בלח היה מיושב למין התקופה הביזנטית. המקום נזכר במקורות לראשונה בזמן ה׳משנה׳ וה׳תלמוד׳. לשיא פריחתו הגיע היישוב בתקופה הצלבנית, עת היה היישוב הדרומי ביותר בממלכתם. בזמן שחנו המצרים באל עריש )1153(, יצאו מכאן הצלבנים ולחמו בהם ולאחר נסיגת המצרים )1168( התבצרו בה הצלבנים והקימו סביבה 17 מגדלי שמירה וחפיר. בעת הזו התפתחה במקום עיירה קטנה מוקפת חומה ובה כנסייה ו׳בית דין של בורגנים׳. אחרי ניצחון המוסלמים ב׳קרב קרני חטין׳ )1187( נכבש המקום בידי המוסלמים ובתגובה צר עליו ריצ׳רד ה 1 ׳לב ארי׳ )1192( עד לכניעתו. בתקופה הממלוכית, כשכל אזור

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא