ד

ד

עמוד:223

לפנה״ס[(, שלטו הצידונים בדור בתקופה הנרסית. )״יתן לנו אדון המלכים ]מלך נרס[ את דור ואת יפו, ארצות דגן האדירות אשר בשדה שרון...״. הם נהגו לאסוף חלזונות בחוף ים דאר.( בתקופה ההלניסטית היתה דור עיר מבצר, שבלמה )219 לפנה״ס( את הסתערותו של אנטיוכוס ה 3 ׳הגדול׳ לעבר סוריה. )שלטון הצידונים בדור הטעה את היוונים לחשוב כי היא נוסדה בידי הפיניקים.( בחלוף 80 שנה התבצר בדור טריפון הסלבקי )רוצחו של יונתן המכבי( בזמן מלחמתו נגד אנטיוכוס ה 7 סידטס )137-138 לפנה״ס(. במאה ה 2 לפנה״ס שלט בדור ובמגדל סטרטון )לימים קיסריה(, הטירן זואילוס, עד לכיבושה בידי אלכסנדר ינאי )יונתן(. בית חשמונאי שלט בדור עד לכיבושה )63 לפנה״ס( בידי המצביא הרומאי, נומניוס, שסיפחה לנציבות סוריה. אז זכתה העיר למעמד אוטונומי, טבעה מטבעות וקיימה מניין שנים עצמאי שראשיתו עם הכיבוש הזה. קהילה יהודית ובית כנסת נזכרים בזמן שלטונו של אגרינס ה )44-41 1 לסה״נ(. תושביה הנוכריים התנכלו ליהודים בהציבם את פסל הקיסר במקום קדוש. הדבר עורר את חמתו של אגרינס, ונציב רומא בסוריה, נטרוניוס, יצא להגנתם. בזמן ׳המרד הגדול׳ החזיק בה קסטיוס גלוס בני ערובה יהודים שנשבו בצנורי. גם אחרי חורבן בית שני המשיכו יהודים לשבת בה ודור נחשבה בתחום ארץ ישראל המקודשת. בשנים 284-305 לסה״נ, זמן שלטונו של הקיסר הרומאי דיוקלטינוס ]גיוס אאורליוס ולריוס[, היתה דור שייכת לפיניקיה. נתולמיוס )תלמי( מונה את דור בין ערי סוריה )המאה ה 2 לסה״נ(. )נחל דליה, מדרום לדור, נקרא לפי נתולמיוס, כ׳ורסיאוס. הוא ציין את הגבול בין סוריה פיניקיה לבין נלשתינה(. הירונימוס מספר שהעיר היתה הרוסה ועזובה בימיו )סוף המאה ה 4 לסה״נ(. לעומת זאת ידוע שכיהנו בה בישופים עד למאה ה 7 לסה״נ. מאז עמד המקום בשמננו עד שהקימו בה הצלבנים את מצודתם מרל, שנקראה על שם אדוני המקום, משפחת דה מרל. במאה ה 12 היתה דור שייכת לנסיכות קיסריה. ערב הקרב הגדול בין המוסלמים לנוצרים בקרני חטין, עברה מצודת מרל לידי ׳מסדר הטמנלרים׳, ולאחר תבוסת הצלבנים )1187( כבשו המוסלמים את מרל. בעקבות מסעו של ריצ׳רד ה 1 ׳לב ארי׳ )1191( חזרה מרל לידיים צלבניות. בשנת 1265 נכבשה בידי ט׳הר אל ביברס, ובשנת 1291 נעזבה סופית. רישומה של דור ב׳מנת נויטינגר׳ ותיאורו המדויק של אוסביוס, סייעו רבות בזיהויה. ■ דורא ]אדורים[ עירה, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 4 ק״מ ממערב דרום לחברון. דרך ראשית 60 בקטע א זהריה - חברון, בק״מ ה 44.8 בקירוב פנייה מערבה, או בק״מ ה 40 פנייה מערבה לדרך מקומית 3265 )בעתיד, דרך אזורית 345( וממנה פנייה צפונה. במקום מזהים את אדורים שב׳תנ״ך׳, עיר כנענית עתיקה, הבנויה על שתי גבעות )מכאן צורת הריבוי הזוגי של השם(, ואת אדורה מהתקופה הביזנטית שב׳לוחות תל אל עמרנה׳ נזכרת בשם אדורי בארץ גרי)?( )נציב מצרים מודיע לפרעה כי כל הערים בארץ גרי ובתוכן אדורי הן אויבות למצרים(. בננירוס אנסטסי ה 1׳ וב׳רשימת שישק׳ נזכרת בשם אדרם, אדרן. ב׳ננירוס זנון׳ )259 לפנה״ס( נזכרת כ׳אדוריים - עיר באדם׳ )באותה עת נקרא אזור דרום יהודה בכינוי אדם ]אדומיאה[(. יש המשערים שייתכן

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר