ג

עמוד:207

ונטמנו בבית הקברות במזכרת בתיה. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. ראשיתו )1896( בנטיעת מטע אתרוג ]הדר האתרוג[ גדול, שניטע בתרומת יהודי רוסיה ונולין ובפיקוח ועד ציבורי. גיסו של הרב מוהילבר, יעקב הינדין, בעל קרקעות בסביבת חדרה, תרם 50 דונם מנחלתו לנטיעת הגן. לכל תורם נקבע עץ על שמו והבטחה למשלוח אתרוגים בבוא העת. בשנת 1898 הושלם בית האבן הראשון )עומד על תלו עד היום( וכן בריכה להשקיית הגן. עיבוד הגן היה כרוך בקשיים מרובים, ובמשך כל השנים, מאז הפרי הראשון, היה מצבו בכי רע. )מטעמי כשרות ניטעו עצים לא מורכבים והיבול היה דל.( הרב מוהילבר טיפל בעצמו בניהול המטע, ולאחר פטירתו )1898( עבר המטע לפיקוח ׳חובבי ציון׳ ומהם לניק״א וממנה לקק״ל. )בשלב זה נתווספו לו עצי הדר אחרים, תנוח זהב ]הדר זהוב[ ולימון חמוץ ]הדר הלימון[.( רק בגלל כבוד זכרו של הרב נמשכו המאמצים לעבדו ולקיימו. המטע עובד )1912-1914( בידי קבוצות פועלים, שכירי קק״ל, שהתיישבו במקום, ונטשוהו עקב הקשיים המרובים, עם פרוץ ׳מלחמת העולם הראשונה׳. בזמן ׳מלחמת העולם הראשונה׳ שימש הגן כמקום ריכוז לפליטים שגורשו ממקומותיהם על ידי הטורקים )בהם הסופר יוסף חיים ברנר(. בתום המלחמה הוחלט במחלקת ההתיישבות של ׳הסוכנות׳, למחוק את גן שמואל ממפת ההתיישבות, בנימוק שלא כדאי להשקיע כספים ׳בביצה׳ זו. באותה עת הגיעו לארץ ראשוני ה׳עליה שלישית׳ ורבים מהם נאחזו בגן שמואל. אחד מהם התריס כלפי המוסדות המיישבים: ״אם גן שמואל היא ביצה הרי כל ארץ ישראל היא כזאת. אך אם יגיע למקום נושא אנושי מתאים תהפך הביצה לגן פורח״. ואכן, התלהבותם של העולים הצעירים הפכה את הקערה על פיה כבמטה קסם. בשנת 1921 היתה גן שמואל לקבוצה שיתופית, שכל חבריה חדשים, חלוצי ה׳עליה שלישית׳ )יוצאי נולין ובסרביה(. בחלוף הזמן )1930( הצטרפה למייסדים קבוצת בני ישראל )יוצאי רומניה(. בשנת 1933 התאחדה קבוצת גן שמואל עם קיבוץ בנימינה )חברי ׳השומר הצעיר׳, שישבו באותה עת בחדרה(, ובשנת 1935 הצטרף הקיבוץ למסגרת ׳הקבוץ הארצי׳. באותה שנה הצטרפו אליו עולים מצ׳כוסלובקיה )גרעין ׳מעפילים׳(. בראשית שנות ה 40 הגיעו בכורי הבנים לחברות )כיום גדל בו הדור הרביעי( ואתם השלמה של בני הארץ, חניכי ׳השומר הצעיר׳ מתל אביב והשרון וכן חניכי חברות הנוער. בשנות ה 50 נקלטו בו משפחות מדרום אמריקה. במקום, מוסד חינוכי, בית אולפנה לילדי הגולה, אולפן לסטודנטים מחוץ לארץ ארבעה) מחזורים בשנה(, ובית עם ׳בית אורי׳, על שם אורי אילן וכן אוסף ארכיאולוגי. ■ גנת מקום, במחוז יהודה ושומרון. בנפת ג׳נין. כק״מ אחד ממערב צפון לג׳נין, כק״מ אחד ממזרח לכפר דן. דרך ראשית 66 בקטע ג׳נין - צמת מגדו, בק״מ ה 4.95 פנייה דרומה. שם סמלי ציורי, בעקבות סמיכות לשונית לשם העיר ג׳נין. מאחז נח״ל לשעבר. בשנת 1993 פורק וננטש.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא