ג

ג

עמוד:198

שקת - צמת תל ערד, בק״מ ה 32 בקירוב, פנייה דרומה לדרך עפר. נקרא על שם השבט השוכן בו, ערב אל ג׳נביב. ■ גן הדרום מושב, במחוז המרכז, בנפת ובאזור רחובות. כ 3 ק״מ ממזרח דרום לאשדוד, מדרום מזרח לבני דרום, ממערב דרום לקבוצת יבנה. דרך ראשית 4 בקטע צמת עד הלום - צמת בני דרום, בק״מ ה 84.3 בקירוב פנייה מזרחה. שם סמלי, בהוראה שאולה, על יסוד דברי חז״ל: ״הרוצה שיחכים - ידרים״. מייסדיו, עולים מעיראק. אליהם הצטרפו )1957( עולים מנולין. ■ גן השמרון מושב, במחוז חיפה, בנפת ובאזור חדרה. במזרח דרום נרדס חנה, מצפון מערב לעין שמר. דרך ראשית 65 בקטע צמת מנשה - צמת עירון, בק״מ ה 10.9 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית .6403 שם סמלי ציורי, לציון מיקומו למרגלות הרי שומרון. מייסדיו, עולים מגרמניה. בחלוף הזמן הצטרפו אליהם עולים מארגנטינה, מפינלנד, מעיראק, ממרוקו ומאיטליה. ■ גן השרון חוה, במחוז המרכז, בנפת נתח תקוה, באזור דרום השרון. מצפון לכפר סבא, מדרום לצופית, ממזרח לגן חיים. דרך אזורית 554 בקטע כפר סבא - רמת הכובש, בק״מ ה בקירוב פנייה מזרחה. שם סמלי ציורי, לציון מיקומו בשרון. חווה חקלאית פרטית, מייסודו של פרוון מקנדה, מקס אידלמן. בסוף שנות ה 20 החליט להקים, יחד עם עוד תשע משפחות יהודיות בקנדה, חווה חקלאית בארץ ישראל. מרבית המשפחות לא טרחו להתיישב בחווה, למעט משפחת לינס, שהיתה היחידה שהתגוררה בחווה. הם הפקידו את אידלמן כאחראי על החווה, שכללה פרדס גדול, בית אריזה, משתלה ובתי מגורים לפועלים השכירים. הוא מימש במקום כמה מעקרונותיו הקפיטליסטיים, שהיו שונים מאוד מערכי היישוב באותה תקופה: הוא שילם לפועליו לפי תפוקתם והקים עבורם מסגרת של אשראי בנקאי, כדי שיוכלו להקים לעצמם משקי עזר. כשסירב להעסיק פועלות, בטענה שעבודת נשים מתאפיינת בפריון נמוך, הורתה ׳ההסתדרות׳ לפועליו לפתוח בשביתה. ב׳מארעות הדמים׳ )1936( פגעו הערבים בחווה. אידלמן מכר את חלקו בחווה, ובעקבותיו נעלמו גם השותפים האחרים. ■ גנוסר קבוץ, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור כנרות. כ 4 ק״מ מצפון לטבריה, כק״מ אחד מצפון מזרח למגדל. במרכז בקעת גנוסר, מצפון לשפך נחל צלמון, בחוף המערבי של ים כנרת. דרך ראשית 90 בקטע צמת מגדל - צמת כפר נחום, בק״מ ה 423.1 בקירוב

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר