ג

ג

עמוד:197

המכונה בר גמזא. מוצע לזהות את גמזו בכפר הערבי שננטש ג׳מזו, בשמו נשתמרו צלילי השם הקדום ועל אדמותיו הוקם היישוב. מייסדיו, חברי ארגון ׳עץ חיים׳ )על יסוד הפסוק בספר ׳משלי׳: ״עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר״(, עולים מהונגריה וממרוקו. ■ ג׳מלא כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת רמאלה(. כ 9 ק״מ ממערב צפון לרמאלה, מצפון מערב לדיר עמר. דרך אזורית 455 בקטע צמת חורון - רמאלה, פנייה צפונה לדרך מקומית 4556 ומשם פנייה מערבה. מוצע לזהות כאן גמלא, עיר בשפלה, שבוצרה בידי גביניוס בזמן המצור על אלכסנדריון. )לפי סברת אחרת, מוצע לזהותה בבית ג׳מל.( ■ ג׳מעין כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת טולכרם(. כ 11 ק״מ מדרום מערב לשכם )נבלס(, כ 3 ק״מ מצפון מזרח לאריאל, ממזרח לזיתא. דרך אזורית 505 )בעתיד, דרך ראשית 5( בקטע אריאל - צמת תנוח, בק״מ ה 41.8 בקירוב פנייה צפונה לדרך מקומית .5076 משמעות שמו ומקורו עלומים. יקות )המאה ה 13( מזכירו בשם, ג׳מעיל. מוצע לזהותו עם תרצה שב׳תנ״ך׳, הנמנית עם 31 ערי מלכי הכנענים שנלחמו נגד יהושע בן נון. מקום הולדתו של הסופר הערבי עבד אל ע׳אני א נבלסי. כתב על מסעותיו בארץ ישראל, בשנים .1690-1693 חי ומת בדמשק. ■ גן אברהם חוה, במחוז הדרום, בנפת אשקלון, באזור מלאכי. כ 2 ק״מ מדרום לקרית מלאכי, מצפון לזרחיה. דרך ראשית 40 בקטע צמת נלגות - צמת מלאכי, בק״מ ה 238.8 בקירוב פנייה מערבה. נקרא על שם אברהם מלמד, שנפל ב׳מלחמת השחרור׳. חוות מטעים. כאן הוחל בגידול אגוז נקן תרבותי. ■ גן אור מושב, בחבל עזה, בנפת ח׳ן יונס. כ 3 ק״מ ממערב דרום לח׳ן יונס, מצפון מערב לבדלח, מדרום מערב לנוה דקלים ולגדיד. דרך מקומית 2400 בקטע צמת מורג - צמת קטיף, בק״מ ה 3 בקירוב פנייה מזרחה. שם סמלי, במובנו המושאל, לציון מבני החממות לגידול ירקות. ראשיתו )1980-1983( כמאחז נח״ל. מייסדיו, יוצאי גרעין נח״ל. ■ אל ג׳נביב שבט בדואי, במחוז הדרום, בנפת ובאזור באר שבע. כ 4.5 ק״מ ממערב דרום לכסיפה. מדרום מזרח לתל מלחתה, בקצה המערבי של בקעת ערד. דרך ראשית 31 בקטע צמת

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר