ג

ג

עמוד:191

)66-68 לסה״נ(. בוצרה על ידי המנהיג הלאומי, בן המקום, יוחנן בן לוי, הוא יוחנן מגוש חלב, בפקודת מפקד המרד בגליל, יוסף בן מתתיהו. אחרי קרבות קשים הצליחו הרומאים, בראשם טיטוס פלויוס אסנסינוס, לכובשה )68 לסה״נ(. הם הרגו את כל יושביו. גוש חלב היתה המקום האחרון בגליל שנפל לידי הרומאים. בספר ה׳זהר׳ מובא סיפור על שני חכמים שהלכו יחדיו ובאו אל גוש חלב ומצאוה חרבה. ישבו להם סמוך לבית הקברות ובידי אחד מהם גוויל מספר תורה קרוע. לפתע התעורר מת מאחד הקברים והחל לצעוק: ״ווי! ווי! העולם נתון בצער והתורה בגולה, והחיים באים לצחוק מאתנו לביישנו עם התורה! שאלוהו: מי אתה? - אמר: אמנם אני מת, אבל התעוררתי בזכות התורה!״. לפי מסורת נוצרית, חיו בגוש חלב אבותיו היהודים של נאולוס )שאול התרסי(, שליח ישו שהפיץ את הנצרות בקרב הגויים, ומכאן הגרו לאסיה הקטנה ]אנטוליה[. בכל ימי הבינים ועד מחצית המאה ה ,19 ישבו בגוש חלב יהודים ועסקו בייצור ובמסחר בשמן. הגיאוגרף המוסלמי אל מקדסי מזכירה )המאה ה 10( ככפר גדול הדומה לעיר. רבי בנימין מטודלה מצא בה )1173 בקירוב( קהילה יהודית קטנה. רבי שמואל בר שמשון, מזכירה )1211(, כמקום בו ה״אנשים טובים בעלי חסדים״. רבי דוד בן זמרא )רדב״ז( מזכיר ספר ׳משנה תורה׳, שהגהתו נעשתה מתוך ספר שהוגה בידי הרמב״ם, והוא נמצא בגוש חלב. רבי אשתורי הנרחי מזכירה )המאה ה 14( בשם ג׳וש. טורקי שסייר בגליל )1672( מוסר כי יש בה 100 בתים וכי תושביה דרוזים, אותם הוא מכנה בבוז וגם בהערצה: ״המאמינים המקוללים בגלגול נשמות. וכמה יפים הם ילדיהם ולכל ילדה עיני מלכה, דומות לשל האיילה, מקסימות וצדות את המסתכל בהן. מראה לא רגיל״. גוש חלב נפגעה ברעידת אדמה )ינואר 1837(. רבים מבתיה נהרסו ו 235 מתושביה נהרגו, מהם בזמן תפילתם. תייר שעבר בה )1840( מוסר שיש בה 650 תושבים, מהם 500 נוצרים מרונים ו 150 מוסלמים. בתחילת ההתיישבות היהודית בארץ, נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לקנות את אדמות גוש חלב, אך כולם נכשלו. ב׳מלחמת השחרור׳ היה בה בסיס ללוחמים הערבים המקומיים, אליהם הצטרפו מתנדבים מלבנון. נכבשה בידי צה״ל במסגרת ׳מבצע חירם׳ )31.10.1948(, הפעולה הצבאית האחרונה בצפון הארץ. בתחומה, עתיקות )גלוסקמאות בבית נפש ]מאוזוליאום[, עמודים, קברים, מערות, בורות. חרבות שני בתי כנסת. האחד, בפסגת היישוב, והשני, מעל גדת נחל גוש חלב. ]ייתכן והאחרון שייך ליישוב יהודי אחר, ששמו אינו ידוע. בחפירה הארכיאולוגית הוברר שמקומו על תל נמוך, שראשיתו במאות ה 13-12 לפנה״ס וסופו במאות ה 7-8 לסה״נ ]התקופה הערבית הקדומה[. לא נמצא קשר בינוי בין היישוב שעל ההר ]גוש חלב[ לבין התל שעל גדת הנחל. אולי היה בתל יישוב בת של גוש חלב, שהיה בחלוף הזמן לעצמאי.[ בפסגת היישוב, במקומה של הכנסייה מר בטרוס, פריטים ארכיטקטוניים ]חלקם משולבים בכנסייה ובבתים פרטיים לידה, וחלקם פזורים בסביבה[, המעידים בבירור על מיקומו של בית הכנסת. מאחר ושרידיו נהרסו כליל קשה לעמוד על תכניתו וזמנו המדויק. סבורים שזמנו בתקופה הביזנטית ואולי אף בימי הבינים ולאחריהם. בשנת 1863 עוד היו באתרם רבים מפריטיו הארכיטקטוניים,

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר