ב

עמוד:160

אזורית 232 בקטע צמת שדרות - צמת ברור חיל, בק״מ ה 63.5 בקירוב פנייה מזרחה. נקרא בעקבות שמה של ברור חיל )בור חיל( שב׳תלמוד׳, בו ישב מפעם לפעם רבן יוחנן בן זכאי ובית מדרשו. בזמן ׳גזרות אדרינוס׳, כשנאסר על היהודים לקיים את מצוותיהם )כמו מילה ואירוסין(, היו אנשי ברור חיל מודיעים )לפי מקורות יוונים( על קיום הטכס בסימן מחתרתי: ״כשהיו רואים אור הנר בברור חיל היו אומרים משתה שם משתה שם״. מוצע לזהותו בכפר הערבי שננטש בריר, בשמו נשתמרו צלילי השם ועל אדמותיו הוקם היישוב החדש. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. היישוב היהודי הראשון אחרי ׳החלטת החלקה׳ והאחרון לפני קום המדינה. )בית התרבות המקומי נקרא על שם אוסולדו ארניה מברזיליה, נשיא עצרת האו״ם בעת ׳החלטת החלקה׳. לטכס חנוכת הבית הגיעה משלחת מטעם משרד החוץ בברזיליה, והביאה עמה את פטיש יושב ראש העצרת, בו השתמש באותה הישיבה, וכן את הפרוטוקול המקורי של הישיבה.( ראשיתו )1948-1950( בכפר הערבי שננטש בריר, מדרום מזרח לו. מייסדיו, חברי גרעין ׳סנה׳ של תנועת ׳החלוץ׳ )התארגנו במצרים בשנת 1944( וחברי גרעין יוצאי מרוקו )התארגנו ברעננה במסגרת ׳פלוגת עבודה׳(. בשנת 1952 הצטרף אליהם הגרעין הראשון של עולים מברזיליה. )אחריו באו גרעינים נוספים.( ■ ברורים חוה, במחוז הדרום, בנפת אשקלון, באזור מלאכי. כ 4 ק״מ מצפון מזרח לקרית מלאכי, ממערב לבני רא״ם, מדרום מזרח לחצב. דרך ראשית 40 בקטע צמת רא״ם - צמת גדרה, בק״מ ה 249 בקירוב פנייה מערבה. שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳דברי הימים א׳׳: ״כלם הברורים לשערים בספים...״, על יסוד ייעודו החקלאי, בירור זרעים. חווה חקלאית מייסודה של חברת ׳הזרע׳. ■ ברוש מושב, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור גרר. כ 5 ק״מ מצפון לאפקים, ממערב לתאשור, מדרום לתדהר. דרך ראשית 25 בקטע צמת גילת - צמת הגדי, בק״מ ה 202 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית .2544 שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳ישעיהו׳: ״אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו״. )על יסוד פסוק זה נקראו היישובים: ארז, תאשור ותדהר.( מייסדיו, עולים מצפון אפריקה. ■ ברטעה עירה, במחוז חיפה, בנפת חדרה, באזור הר אלכסנדר. כ 3 ק״מ מדרום מערב לאם אל פחם, כק״מ אחד מדרום לערערה, כ 2.5 ק״מ ממערב לריחן. במפנה המזרחי של גבעות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא