ב

עמוד:148

ברשימת הנדבות, שנמצאה במערת המכפלה בחברון, נזכר המקום בשם כפר בריך.( כן מוצע לזהותו עם נעין, כפר באדום, בו התבצר שמעון בר גיורא בזמן ׳המרד הגדול׳. )לפי הסברה, יש למצוא בשמו של ודי ג׳רפ׳ן, היוצא מקרבת בני נעים לעבר עין גדי, את יסודות שמו של נחל פ׳רן הנזכר אצל יוסף בן מתתיהו.( סברה נוספת מציעה )?( לזהותו עם ינום שב׳תנ״ך׳. )את ינום מוצע לזהות עם ח׳רבת אם אל עמד.( הגרעין הישן, הצפוף, בקצה המזרחי שלו, בנוי על גבי שרידים קדומים )אבן משקוף מעוטרת, בפתח סתום של מסגד נבי לוט. מערות קבורה ]מרביתן פונו ומשמשות למגורים או לאחסון[ עם דרומוס ומדרגות. במסגד נבי לוט, מקם של קדוש ]ולי[ במסורת המוסלמית. לפי מסורת מקומית, מראים בו את קברו של לוט אחי אברהם אבינו, הקדוש לערבים(. כפות בתיו עשויות חומר )סגנון בנייה אופייני לכפרי מזרח הר חברון( ורבים בו הבתים מהתקופה הביזנטית, המצטיינים בעיטורי משקופיהם, המשמשים למגורים עד היום. במרכז הגרעין הישן, ג׳מע א נבי לוט. נבנה, ככל הנראה, במאה ה 10 לסה״נ ושופץ במאה ה 15 בידי הסלטן אל מלך א נצר פרג׳. בתיו המאוחרים, לאורך צירי הגישה אליו, בנויים מאבן ובסגנון מודרני. הכפר נחלק בין שתי חמולות גדולות )האחת מתגוררת במערב הכפר והאחרת במזרחו(. מוצא כמה מהן בכפר מנצורה שבדלתה של הנילוס )מצרים(, שבאו לכאן בשנת 1817 בקירוב. ■ בני סהילה כפר, ב׳אוטונומיה׳ )חבל עזה(. ממזרח לח׳ן יונס, ממערב לעבסן א צע׳יר. דרך ראשית 4 בקטע צמת רפיח - צמת דיר אל בלח, בק״מ ה 12.9 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית .2313 שמו נושא, אולי, את שמה של משפחה שהתיישבה פה לראשונה, ונקראה על שם הכוכב הנקרא בערבית סהיל )=קנופיס(. קבוצת עולי רגל נוצריים )1839( מזכירה את המקום בשם בני סהיל. משלחת של יהודי ירושלים, בראשה עמד משה יואל סלומון, שביקרה בו )1910(, כדי לרכוש קרקע לצורכי התיישבות, מציינת את שמו בני סלע. הכפר היחיד בחבל עזה, הבנוי על גבי רכס הכרכר התיכון. במשך דורות רבים היה כפר קטן, שהשתרע על פני שטח חרבות נרחב )רבים מבתיו נבנו מאבני חרבת שוק מאזי(. אחרי ׳מלחמת השחרור׳ התיישבו בו פליטים וצביונו השתנה. נמצא במרכז נווה )5.7ם55. ק״מ(, המקיף את ח׳ן יונס )הנווה נקרא אף הוא בני סהילה(. התפתחותו של נווה זה, נובעת משפע מי תהום עמוקים. )ממזרח דרום נמצא נווה נוסף סביב הכפרים עבסן אל כביר ועבסן א צע׳יר.( אנשי ח׳ן יונס השתלטו על אדמות המרזבה הפוריות, שבין העיר לבין הכפר, ולאנשי בני סהילה נותרו שטחים מועטים הראויים לעיבוד חקלאי. ■ בני עטרות מושב, במחוז המרכז, בנפת ובאזור פתח תקוה. ממזרח דרום ליהוד. דרך ראשית 40 בקטע צמת אל על - פתח תקוה, בק״מ ה ,283.4 צמת טיסים, פנייה מזרחה. נקרא בעקבות שמה של עטרות, מושב סמוך לנמל התעופה ירושלים, שפונה ב׳מלחמת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא