ב

ב

עמוד:137

רב; התקופה הערבית: גם בתקופה זו המשיכה בית שאן להיות עיר מסחר חשובה. מהחפירות לא ברור עד מתי המשיכה העיר מהתקופה הביזנטית להתקיים אחרי ׳יום ביסן׳, הוא מועד ניצחונם של המוסלמים )636(. על פי כתובת חקוקה לאורך אחד העמודים הנפולים, עמדה הכנסייה העגולה בהריסותיה בשנת 806 לסה״נ.( לאחר שנחרבה הכנסייה העגולה נבנתה מעליה רשת הרחובות של העיר הערבית. קשה לאמוד את אורך חייה של העיר הערבית. החרסים שנתגלו )המאות ה 11 וה 12( הם מסוג החרסים בו השתמשו גם המוסלמים וגם הצלבנים. לפי מקורות היסטוריים המשיכה להתקיים גם תחת שלטון צלבני, שבא לקצו בידי צלח א דין בשנת .1183 תיאודריק מוירצבורג, שביקר בבית שאן ]1172[ מספר שהרוזן Bethune de ,Adam שהשתתף ב׳מסעי הצלב׳ ]הראשון[, נעשה הברון הראשון של בית שאן והתיישב במצודה שבראש תל אל חצן. לדברי וילים מצור נהרסה מצודה זו בידי צלח א דין.(; ימי הבינים: העתקת המרכז המנהלי לטבריה גרמה להידלדלות היישוב בבית שאן. בתקופה זו היתה בית שאן עיירה קטנה. בתחילת המאה ה 14 הוקמה בה אכסניה, ח׳ן אל אחמר, על אם הדרך דמשק - קהיר. בתקופה ישב בה רבי אשתורי הפרחי; התקופות הממלוכית והעות׳מנית: בתחילת המאה ה 15 נבנה בה מסגד, ג׳מע ארבעין אל מע׳זי )=מסגד 40 הגיבורים, להלן(. אין לה זכר בספרות של ראשית התקופה העות׳מנית. אדמותיה היו רכושו של הסלטן הטורקי )אדמות ג׳פתליך( ולא נבנו בשטחו שום מבנים. נציגיו ישבו במבנה הסריה. בחיבור עברי )1537( נזכרת בית שאן כמקום קבורת המלך שאול. )לקבר זה אין זכר בכל מקור אחר ואין לו ציון גם בימינו.( בדורות הבאים לא נזכרת עוד ונראה שעולי רגל לא סיירו בה. בראשית המאה ה 19 מסיירים בה תיירים ואחד מהם מעיד )1806(: ״כפר עלוב ובו עשרים בתים״. כ 6 שנים אחרי כן מספר תייר אחר )1822(: ״ובה כשבעים שמונים בתים״. בחלוף שש שנים נוספות מספר תייר בריטי )1856(: ״קן פושעים עם 200 תושבים״. בתקופה זו שימשה בית שאן מרכז לשבטי הבדואים שהתגוררו בעמק בית שאן והטילו מורא ופחד על סביבתם; בסוף המאה ה 19 ותחילת המאה ה 20 התיישבו בה כמה עשרות יהודים. ב׳לוח ארץ ישראל׳ )1896( מסופר: ״...כפר קטן ובו יושבים כשלוש עשרה יהודים ספרדים מיושבי צפת״. בשנת 1903 היו בה כ 10 משפחות יהודיות, יוצאות טבריה וצפת, שעסקו בעיקר במסחר ובחנוונות. מעמדה של בית שאן השתנה בעקבות סלילתה של מסילת הברזל, על ידי הטורקים, מחיפה לדמשק והקמת תחנה בבית שאן. ב׳מלחמת העולם הראשונה׳ נודעה לה חשיבות בתנועת הצבא הטורקי לחזית הדרום, מול צבאות בריטניה. בית שאן נכבשה )1918( בידי פרשים אוסטרלים של הדיביזיה ה 4; זמן ׳המנדט׳: בתקופה זו היתה בית שאן עיירה קטנה, עיר בירה נפתית, מיושבת ערבים ומעט יהודים. )במפקד :1922 1,941 נפשות ]1687 מוסלמים, 213 נוצרים ו 41 יהודים[. במפקד 3,830 3391: נפשות )כולל פרבריה( ו 1027 בתים ]3,381 מוסלמים, 297 נוצרים, 94 יהודים, 16 דרוזים, 1 שומרוני[. במפקד :1944 5,180 תושבים ]4,730 מוסלמים, 430 נוצרים ו 20 אחרים. יהודים לא היו בה כלל[.( ב׳מארעות הדמים׳ )1936( עזבו היהודים את העיר, בתיהם חרבו ורכושם נשדד. בראשית ׳מלחמת השחרור׳ היתה בית שאן מרכז ללוחמים הערבים וראש גשר לכוחות הערביים שבאו

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר