ב

ב

עמוד:136

ההלניסטית והרומית ושימש כתחום מקודש. בתקופה הרומית הקדומה עמד כאן מקדש )כנראה של דיוניסוס ]בקחוס[(. אחר כך נתחלף המקדש בכנסייה עגולה - בעלת תוכנית כמעט יחידה במינה - והיא התקיימה עד לכיבוש הערבי. בזמן מסוים בתקופות ההלניסטית והרומית עקרו מרבית תושבי העיר והתיישבו בעמק. בימי גדולתה היתה הגדולה בערי ׳ברית עשר ערי דקפוליס׳, והיחידה מערים אלו בארץ ישראל המערבית. מעטים היישובים בארץ ישראל שיישובם היה כה רצוף וארוך ימים כמו בית שאן. ראשיתו של היישוב בשנת 3500 לפנה״ס בקירוב. המקום היה מיושב, בהפסקות שלא עלו על 100 שנה, עד ימינו. חפירות התל החלו בין השנים 1922-1933 על ידי משלחת של מוזיאון האוניברסיטה בפילדלפיה )היתה זו חפירה חלוצית שעד לאותה עת לא היתה כמוה בארץ ישראל, הן בהיקפה והן במעופה( והן נמשכות עד היום. לכן, אין לראות בדברים שלהלן ׳סוף פסוק׳, כי התמונה בכללותה ובמלואה טרם נחשפה. תקופת הברונזה הקדומה: סימנים ראשונים של עיר נחשפו בשכבות שזמנן נקבע לתקופת הברונזה הקדומה. נחשפו עוד שתי שכבות מתקופת הברונזה הקדומה, אלא שממצא החרסים אינו מייצג פרק זמן ארוך, וכנראה חלה הפסקה ביישוב; תקופת הברונזה התיכונה: מתקופה זו נתגלה חומר מועט יחסית. בבית הקברות הצפוני נכרו בתקופה זו הרבה קברים, וייתכן שהיישוב עמד בחלק התל שטרם נחפר, או שמן היישוב הזה לא נותרו אלה שרידים דלים של בנייה; תקופת הברונזה התיכונה: מתקופה זו נתגלו כמה סימנים של יישוב. אולי היישוב התקיים עד לאמצעה של התקופה בלבד; התקופות ההלניסטית והרומית: מחמת השימוש החוזר באבני הבנייה, מעטות הידיעות על העיר בתקופה הזו. המטבעות והחרסים מהתקופה ההלניסטית, שנחשפו בשכבות אלו, לא נקשרו במבנים מסוימים. המקדש הגדול שעמד בפינה הצפונית המערבית של התל יוחס תחילה לתקופה ההלניסטית ואחר כך לתקופה הרומית הקדומה. בתקופה הביזנטית היתה הכנסייה העגולה, המבנה הראשי בפסגת התל )המאה ה 5 לסה״נ(. בתקופה זו נתחדשה בניית בתי המגורים בפסגת התל, מסביב לכנסייה העגולה. דרך מרוצפת הובילה מהשער שעל המפנה המערבי למרומי הפסגה. לבד מהכנסייה העגולה נחפר ונחשף מנזר מהתקופה הביזנטית )המאה ה לסה״נ(, סמוך לבית הקברות, מעבר לנחל חרוד. אין כל עדות שהמנזר המשיך להתקיים גם אחרי הכיבוש הערבי )636(. בתקופה זו היתה העיר )סקיתופוליס(, עיר נוצרית משגשגת, עם כנסיות ומנזרים, חרושת ומסחר, ובה ישבו כהנים וחכמים. שווקיה היו מפורסמים ופירותיה היו המתוקים שבפירות ארץ ישראל. )בקעת בית שאן נזכרת בספרות ה׳תלמוד׳ כבקעה פורייה מאוד.( בימי יוסטינינוס היה כאן, בצד היישוב היהודי, גם יישוב של שומרונים. )בבית כנסת השומרוני ]להלן[ נמצאה כתובת של בעלי המלאכה שעשו את רצפת הפסיפס, מריאנוס ובנו חנינא, ששמותיהם נמצאו גם ברצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית אלפא.( בזמן ׳המרד הגדול׳ ובימי בר כוכבא, לחמו היהודים גם על בית שאן. יהודה המכבי, בשובו ממלחמותיו בגלעד, עבר את נהר הירדן והגיע לבית שאן, ויונתן פגש בה את טריפון. בעתות שלום שררו יחסים טובים בין היהודים לבין היוונים. אולם, בעתות מלחמה בגדו היוונים ביהודים וערכו בהם הרג

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר