|
|
עמוד:121
לכנסייה כולה. )מבחינה ארכיטקטונית, חיברו חדרים אלה את המתומן אל הבסיליקה שלמערבו.( בחדר הצפוני נמצא קטע של רצפת פסיפס לבן )במרכזו, מרובע גדור על ידי פס שחור ובתוכו דגם של צלבים. הדבר מעיד לכאורה על קדמות הרצפה, שהרי משנת 427 ואילך נאסר לצייר צלבים על רצפות, אלא שבחדר זה, ששימש כפרותסיס, דרכו רק רגלי הכמרים(. בתוך המתומן היה מתומן קטן יותר, מורכב ממדרגה נמוכה ובסיס גבוה יותר. בתוכו נחשף בחפירות קטע גדול מרצפת פסיפס עגולה מסביב לפתח מערת המולד. )בפתח זה, שהיה מוקף מעקה, יכלו המאמינים להציץ לתוך מערת המולד, שהכניסה אליה לא הותרה אז, כמו בימינו, לכל צליין.( החוקרים חלוקים בדעתם באשר למיקום הכניסה למערת המולד. בחפירות נחשפה כניסה צרה מאוד ובה גרם מדרגות. כניסה זו הוליכה פעם אל פתחו המרכזי של המתומן. רק במאה ה 9 החלו להשתמש בשתי הכניסות )מצפון ומדרום(, ושימושן נמשך עד ימינו. דלתות הברונזה שלהן זמנן מימי יוסטינינוס ה 1; כנסית יוסטינינוס: בתום ׳מרד השומרונים׳ שלח הקיסר יוסטינינוס ה 1 אדריכל לשקם את כנסית המולד. לפי המסופר בכתבי אבטיכיוס, האפטריארך של אלכסנדריה )המאה ה 9 לסה״נ( לא מצאה עבודתו של האדריכל חן בעיני הקיסר והוא ציווה לכרות את ראשו. אולי משתמע מהסיפור הזה ניסיון כושל לשפץ את הכנסייה ולהחליף את המתומן במבנה עגול, ובתוכו במה עגולה מסביב לפתח המערה. נראה שהבונים התקשו להקים כפה על מבנה עגול שקוטרו כה גדול, ומשכו ידיהם מהתוכנית. במקומה באה תוכנית האפסיסות בצורת תלתן, כצורתה כיום. כן האריכו את האטריום כלפי מערב וכך שיוו לה צורה מלבנית במקום רבועה, והקימו חומה חזקה מסביב לה )מגן בפני התקפות נוסח השומרונים(. במקום הסטו המזרחי של האטריום בא נרתקס, כמקובל בכנסיות שנבנו לאחר אמצע המאה ה 5 לסה״נ. גם הכנסייה עצמה הוארכה והיתה מריבוע למלבן. אולם התוך הורחב והסיטראות הוצרו ביחס מתאים. בנאיה עשו שימוש משנה בעמודי ובכותרות הכנסייה הקודמת, והוסיפו עשרה עמודים וארבעה עמודי פינה )חיקוי כה מוצלח עד שהטעה את רוב החוקרים(. באותו זמן הותקנו כנראה גם הכניסות למערת המולד )מצפון ומדרום(. מזמן שהושלמה המלאכה נתווספו שינויים מעטים בכנסייה; פתח הכניסה הוצר והונמך קימעא )כדי להגן עליה מפני כניסת המוסלמים כשהם רכובים על סוסים(, הגג חודש והונחו פסיפסים על קירות הבסיליקה. הכנסייה מחולקת כיום לשלושה אגפים; האגף המרכזי נמצא ברשות הכנסיה היונית אורתודוקסית, האגף הצפוני מחולק בין הכנסיה הקתולית לבין הכנסיה הפרוטסטנטית, האגף הדרומי נמצא ברשות הכנסיה הארמנית; מצפון לכנסית המולד, כנסית קתרינה הקדושה, הוקמה )1880( על שרידי כנסייה מהתקופה הצלבנית )המאה ה 12(. סגנון הבנייה )הדומה לכנסיות בדרום צרפת( אינו ייחודי. החלק המעניין בכנסייה, חצר הסטיוים, הנמצאת בחזית המבנה; זו חצר עמודים מהתקופה הצלבנית, שנשתמרה, באורח נדיר, כמעט בשלמותה. )בשנת 1952 נערכו עבודות תחזרת וכותרות העמודים החסרים הושלמו בכותרות בלתי מגולפות.( במרכז החצר - פסלו של הירונימוס ולידו גולגולת, לציון משטר הנזירות החמור, בו היה שרוי. משמשת את העדה הלטינית בעיר; מדרום מזרח לכנסית המולד, מערת החלב, מערה תת קרקעית, בתוך כנסייה. סביבה נרקמו אגדות רבות. אחת
|
|