ב

עמוד:120

שבמרכזו האתר הקדוש - מבוססת על העיקרון הארכיטקטוני של המבנים הנוצריים הקדומים, השאולים ממצבות הקבורה המונומנטליות של קיסרי רומא, כמו מצבת הקיסר דיוקלטינוס )גיוס אאורליוס ולריוס( בספלטו ]ספליט תאלש-[, בקרואטיה, לחוף הים האדריאטי. גם כנסית קבר ישו בירושלים בנויה על אותו עקרון, אף ששם מפרידה חצר קטורה בין הבסיליקה לבין הכפה שמעל לקבר. כמה חוקרים סבורים, שכנסית קונסטנטינוס מתוארת נאמנה בצד הימני של פסיפס הקיר באפסיס של כנסית סנטה פודנציאנה ברומא. )באפסיסות כאלו, שלא כמו כאן, מתוארות בדרך כלל בית לחם וירושלים באורח סמלי בלבד.( במרכזה של חצר הכנסייה הנוכחית נתגלתה מתחת לפני הקרקע )בעומק 130 ס״מ( רצפה עשויה לוחות אבן כבדים. שייכת כנראה לחצר חיצונית או לרחוב המוליך אל החצר הפנימית )אטריום(. כשנבנתה כנסית יוסטינינוס והועלה מפלס הקרקע כוסתה הרצפה הזאת. מעבר לרצפה הזאת, בנרתקס של הכנסייה הנוכחית, נמצאו שריד של בסיס עמודים )סטילובט(, שתי דרגות ושבר של רצפת פסיפס. על סמך ממצאים אלה הסיקו החופרים שלפני כנסית קונסטנטינוס היתה חצר רבועה, מוקפת סטוים מכל צדדיה. מהפסיפסים שהיו בסטוים נשתמר הקטע שבסטו הפנימי )מצד דרום( יותר מהאחרים )דגם שטיחים סדורים זה אחר זה(. בפינות טורי העמודים של הסטוים היו עמודים כפולים שלחתכם צורת לב )מצפון ומדרום היו חמישה עמודים בטור, ואילו ממערב וממזרח ארבעה בלבד(. מרכז החצר היה מרוצף בקצהו בפסיפס לבן, עם פס תשליב מקביל למדרגות. פנים האטריום לא נחפר, ולכן לא מוכרים ציורי הפסיפס בכל השטח. הקיר המערבי של כנסית קונסטנטינוס עמד, בעת הבדיקה, 2.8 מטרים ממזרח לקיר המקביל של כנסית יוסטינינוס, ואילו הקירות הצפוניים והדרומיים היו זהים בשתי הכנסיות. כנסית קונסטנטינוס היתה בסיליקה רבועה, מחולקת על ידי ארבעה טורי עמודים )תשעה עמודים בכל טור( לאולם תוך ולארבע סיטראות, שתיים מכל צד )הפנימית 3 מטרים, החיצונית 3.5 מטרים(. אולם תוך והסיטראות רוצפו בפסיפס. )הרצפה שבאולם התוך נשתמרה יותר מרצפת הסיטראות. קיים דמיון טכני רב בין הרצפה שכאן לרצפת ארמון הקיסרים בקושטא ]טורקיה[, שהם בני אותו זמן, אך ללא עושר הצורות שברצפת קושטא.( מפלס רצפת הפסיפס הזו, הנמוכה בכ 60 ס״מ מרצפת הכנסייה הנוכחית, גבוה ממפלס בסיסו של הסטילובט, עליו ניצבו עמודי כנסית קונסטנטינוס. מכאן סבורים החוקרים שהפסיפס הונח בין בנייתן של שתי הכנסיות, כנראה במאה ה .5 לכנסייה היו שלושה פתחים, אליהם עלו מהסטו המזרחי של החצר בשלוש מדרגות. בשתי פינות סף הפתח האמצעי נמצאו שקעים לפותות ובקו הדלת ארבעה חורים לבריחים )כנראה היתה שם דלת דו כנפית(. ממזרח לבסיליקה עמד חלקו השני של המבנה כולו, הוא המתומן הבנוי מעל למערת המולד. בחזיתו של המתומן, המהווה את הקיר המזרחי של הבסיליקה, יש שלושה גרמי מדרגות; המרכזי שבהם, בעל שתי מדרגות, עולה ממפלס אולם התוך )במדרגה התחתונה נפגעה הפינה הדרומית, בין ימי קונסטנטינוס למאה ה ,5 והיא תוקנה בפסיפס(. שני גרמי המדרגות שבצדדים עלו אל פתחים צרים יותר, שהוליכו אל חדרים משולשים בפינות המתומן. מחדרים אלה נפתחו פתחים אל שני חדרים מרובעים, ששימשו כנראה פרותסיס ודיאקוניקון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא