א

א

עמוד:69

אחרי ניצחון המוסלמים על הצלבנים בגליל )1187 לפנה״ס(, הם השתלטו על כל הארץ וגם על אשקלון. מפקדם, צלח א דין, חשש מנפילתה שוב בידי המוסלמים והוא הרס את ביצוריה )1191(. מלך בריטניה, ריצ׳רד ה 1 ׳לב ארי׳, צר עליה, כבשה ושיקם את ביצוריה )1191(. בזמן היותה תחת שלטון המלך הבריטי )1200 לסה״נ בקירוב(, הזמין מושלה הצלבני של אשקלון את הרמב״ם, שגר במצרים, לבוא אליו ולהיות רופאו האישי. הרמב״ם סירב מנימוקי ביטחון. יהודים ושומרונים התגוררו בעיר בכל התקופה הצלבנית, והיא אף שימשה להם מקלט, בהימלטם מפני הנוצרים במקומות אחרים בארץ. המוסלמים, בראש מלכם הסלטן ט׳הר אל ביברס, הצליחו לחזור ולכובשה )1270 לסה״נ( והפעם להפכה לתל חרבות. בשולי חרבותיה של העיר הקדומה קמו העיירה מג׳דל והכפר אל ג׳ורה. ב׳מלחמת השחרור׳ היה במג׳דל בסיס חשוב של הצבא המצרי. שני הכפרים ניטשו ב׳מלחמת השחרור׳. ראשיתה של אשקלון החדשה, כיישוב חקלאי )מגדל עזה(, בו יושבו עולים חדשים. אלה הועברו אחר כך לבתי הכפר שננטש מג׳דל והמקום נקרא אז מגדל אשקלון. בשנת 1950 נמסר המקום בזיכיון להסתדרות הציוניות בדרום אפריקה. בתרומותיה הוקמה שכונה חדשה בשם אפרידר, מסביבה קמה וצמחה העיר. בתחומה, עתיקות )אבו קטוף: באר ובריכה, חרסים; אפרידר וברנע: שרידי יישובים מהתקופות הניאוליתית, הברונזה הקדומה, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. שרידי כנסייה ]כנסייה מהתקופה הביזנטית מהמאות ה 5-6 לסה״נ בקירוב[, בתי קברות, קברים בנויים ובהם תמשיחים, גלוסקמאות, מקם שיח׳ עוד] לשעבר חרבת סרעף, דרבת אל סוריף, ח׳רבת אל סוריף, חג׳ר עד.[; אשקלון ]דרום[ - אתר תת ימי: מפולות של שרידי מבנים יבשתיים בתוך הים, שרידי כלי שיט ומטענים, אבני נטל נגדי, עוגנים, עמודי שיש, פסלים, כלי חרס וחפצי מתכת מהתקופות הברונזה המאחרת, הברזל, הרומית, הביזנטית והצלבנית; אשקלון ]צפון[ - אתר תת ימי: שרידי כלי שיט ומטענים, עוגנים, כלי חרס וחפצי מתכת מהתקופות הברונזה המאחרת, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית; ביר שקיר: יסודות בנויים אבני גויל, חרסים ובריכה; ברנע ]מזרח[: קברים מתקופת הברונזה הקדומה. יישוב מתקופת הברונזה התיכונה. חרסים מהתקופות ההלניסטית והרומית. בית מרחץ, גתות, בית בד, בית יוצר, כבשנים, מחסנים, מתקנים וקברים מהתקופה הביזנטית; ברנע ]מערב[: שרידי בנייה, בריכת אגירה בנויה שברי שיש, חרסים מהתקופה הרומית הביזנטית; אל ג׳ורה: שרידי יישוב וקברי ארגז, שברי פריטים ארכיטקטוניים, בחלקם בשימוש משנה, חרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית המאחרת והביזנטית. מוצע לזהותו עם גב ]גוב[, מקום בארץ פלשתים, לידו הכו עבדי דוד פעמיים את הפלשתים. עוד מוצע לזהותו עם יגור ]יגודיו[, מקום בקצה תחום אשקלון; חרבת חצץ: בארות, שרידי בריכה, קברים וגלי אבנים. לפי דברי חכם יווני, נחפרו בארות באשקלון בידי אנשי אברהם אבינו. תייר איטלקי ]570 לסה״נ[ מספר על באר השלום. בימי הבינים נודעה באר שנקראה על שם אברהם אבינו, ביר אל ח׳ליל.

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר