א

עמוד:63

אשדוד, פנייה מערבה לדרך ראשית 41 )בעתיד, דרך מהירה 7(. נקראת בעקבות שמה של אשדוד שב׳תנ״ך׳. אשדוד ים )אשדוד ימ( נזכרת ב׳כתבת סרגון ה 2׳. את אשדוד הקדומה מקובל לזהותו עם תל אשדוד, בו התקיימה העיירה הערבית אסדוד, בשמה נשתמר השם הקדום. את אשדוד ים, העיר הרומית הביזנטית, גלגולה של העיר הקדומה, מקובל לזהות עם חרבת אשדוד ים. ראשיתה כמעברת עולים )טורי צריפים ואוהלים על חולות חשופים וללא דרכי גישה(. היא צמחה וגדלה במהירות רבה. הקמת תחנת הכוח והמפעל לייצור זהורית, היוו את הגורם הכלכלי בראשית הקמתה ומאוחר יותר )1965( הצטרף אליהם נמל אשדוד. בתחומה, עתיקות )ג׳סר אסדוד: שרידי גשר, בורות. מצפון לגשר קבר מקומר בנוי אבני גויל, שרידי יישוב עתיק; חולות אשדוד: כלי צור מהתקופה המסוליתית והניאוליתית; אשדוד - חוף דרומי: גבעה נמוכה, כלי צור, חרסים מהתקופות הברונזה המאחרת, הברזל, הפרסית, הרומית, הביזנטית, והערבית המאחרת. הסברה, שרווחה במשך שנים רבות, כי שרידי המצד, הם שרידי המבצר מהתקופה הצלבנית שטו ברואד ]ברואר[ ]Beroart[ Beroard ]Castellum[, הופרכה בבדיקה הארכיאולוגית. סוברים שהמצד היה מבנה מזמן בית אומיה, שהוקם על שרידים מהתקופה הביזנטית; ט׳הרת א תותה: תל בתוך החולות, יסודות אבני גויל, גלי אבנים, חרסים; מצפה יונה: שרידי מקם, שרידי יישוב מהתקופות הברזל השניה, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והערבית הקדומה, שרידי מתקנים, קברים וחרסים. מוצע לזהות בו את קרית מחוז, עיר חוף, שלפי ׳אבות הכנסיה׳ הוא מקום הולדתו של יונה הנביא. ]הגיאוגרף המוסלמי, אל מקדסי ]המאה ה 10[, קורא לאשדוד, מחוז אסדוד ואילו הגיאוגרף אל אידרסי ]המאה ה 12[ קוראה לה, אל מחוז אלאול ]=המחוז הראשון[ וליבנה ים, מצפון לה, המחוז השני.[ בשרידי המקם מראים לפי מסורת ערבית, את קברו של הנביא יונה. השם הערבי מזכיר את הסיפור שב׳תנ״ך׳ על יונה הנביא והדג. במפת מידבא מסומן במקום הזה בנין יפה ומעליו כתוב ביוונית: ׳הקדוש יונה.׳ במקום, נקודת תצפית; נ״ט :467-C גבעה ובה שרידי מבנה גדול בנוי אבנים ולבנים מהתקופה הפרסית; אל פ׳קירה: גבעה קטנה ובה יסודות, חרסים; רבע ט״ו: גת, קברים וחרסים מהתקופה הביזנטית; תל אשדוד: תל חפור בחלקו ובו ובמפניו ובסביבתו שרידי עיר נרחבת מאוד ובתי קברות מהתקופות הברונזה התיכונה, הברונזה המאחרת, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הערבית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית והעות׳מנית. חרבות מקם עם כתובות ]א שיח׳ אברהים אל מתבולי ]בחלקה המערבי של אסדוד, מסגד אל מתבולי ]סידנא אברהים[, על שם א שיח׳ אברהים אל מתבולי. הוא נקרא על שם כפר הולדתו מתבול, במצרים. היה מהמיסטקאים המוסלמיים. מת באסדוד בעת שבא לארץ לבקר בירושלים ובחברון[ ],1472 יסודות ח׳ן ]ח׳ן אסדוד[ בנויים אבני גויל ]היה קרוב למסגד ושימש בימי הבינים כתחנה בדרך השיירות סוריה - מצרים. אחרי שנעזב השתמשו תושבי אסדוד באבניו לבניית בתיהם. נוסעים נוצריים בדורות קודמים ]1860 ו 1887[ מזכירים את הח׳ן[(.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא