א

עמוד:54

לאשדות יעקב, מדרום לבית זרע. דרך ראשית 90 בקטע צמת שאן - צמת צמח, בק״מ ה 401 פנייה מערבה. שם סמלי, בהוראה שאולה, לציון הירדן הזורם ממערב לו והירמוך הזורם ממזרח לו, וכן בעקבות הכתוב בספר ׳יחזקאל׳: ״והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ״. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. מייסדיו, חניכי ׳השומר הצעיר׳ ברוסיה. הם עלו לארץ לאחר שהיו שם במאסר, בעוון פעילות ציונית, וגורשו משם בתום ריצוי מאסרם. הם התארגנו להתיישבות )1932-1924( במקומות שונים בארץ, ובשנת 1932 עברו לכאן. )בשנת 1920 נעשה ניסיון להתיישב כאן )אז, דגניה ג׳(. אנשיו עברו מכאן וייסדו את קיבוץ גניגר.( חבריו היו בין מייסדי תנועת הנוער ׳נוער צופי חלוצי׳, לאחר שפרשו מתנועת ׳השומר הצעיר׳. ב׳מלחמת השחרור׳ היה בו בסיס של הפלמ״ח ואחרי קום המדינה היה בו אחד מבסיסי הנח״ל. ■ אפע״ל - בית אבות כפר, במחוז תל אביב, בנפת תל אביב )רמת גן(, באזור תל אביב. ממזרח לגבעתים, מדרום לרמת גן ולכפר אז״ר, מצפון לרמת פנקס, ברמת אפע״ל. דרך ראשית 4 בקטע מחלף מסבים - מחלף גהה, בק״מ ה ,115 במחלף אלוף שדה, פנייה מזרחה. נקרא משום מיקומו ברמת אפע״ל. בית אבות ושכונת בתי אירוח של ׳ההסתדרות׳ )קרית סיגל, על שם לואי סיגל, עסקן ציוני בארצות הברית(. ראשיתו )1946-1952( ׳קיבוץ עירוני׳, שהוקם על ידי חברת ׳שיכון עובדים׳. עם מותו של אבי הרעיון, דעך גם הרעיון וחברת ׳משען׳ קיבלה )1963( את הקרקע והמבנים והקימה את בית האבות הגדול ביותר מסוגו בארץ. יש בו דירות מגורים נפרדות ומגורים משותפים. ■ אפע״ל - מרכז סמינריוני מקום, במחוז תל אביב, בנפת תל אביב )רמת גן(, באזור תל אביב. ממזרח לגבעתים, מדרום לרמת גן ולכפר אז״ר, מצפון לרמת פנקס, ברמת אפע״ל. דרך ראשית 4 בקטע מחלף מסבים - מחלף גהה, בק״מ ה ,115 במחלף אלוף שדה, פנייה מזרחה. נקרא משום מיקומו ברמת אפע״ל. מרכז סמינריוני של ׳הקבוץ המאחד׳. ■ אפק קבוץ, במחוז הצפון, בנפת ובאזור עכו. כ 2 ק״מ מצפון לקרית אתא, כ 2 ק״מ ממזרח צפון לקרית ביאליק. דרך ראשית 4 בקטע צמת קישון - צמת עכו דרום, בק״מ ה 222.5 בקירוב פנייה מזרחה לדרך ראשית 79 וממנה פנייה צפונה. נקרא בעקבות שמה של אפק )אפיק( שב׳תנ״ך׳, עיר כנענית בנחלת אשר. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳, במסגרת יישובי ׳חומה ומגדל׳. מייסדיו, חברי פלוגות ים של תנועת ׳החלוץ׳. בחלוף הזמן הצטרפו אליהם עולים מפולין

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא