א

עמוד:53

ממזרח דרום לנאות גולן. דרך ראשית 98 בקטע צמת חמת גדר - צמת אפיק, בק״מ ה 23.1 בקירוב פנייה מערבה. שם ציורי סמלי )אפיקי נחלים(, וכן בעקבות השם הקדום אפק או אפיק, ששמו נשתמר בשם הכפר הערבי שננטש פ׳יק, על אדמותיו הוקם היישוב. מייסדיו, חברי מאחז נח״ל הראשון בגולן, נח״ל גולן )17-1972(. בתחומו, עתיקות )פ׳יק: כפר הרוס על גבי שרידי יישוב עתיק נרחב. שרידי מבני מגורים ומתקנים חקלאיים, שריד ריצוף העיר, חרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והממלוכית. במצוקים, ממערב לכפר, מערות מגורים טבעיות וחצובות מתקופות קדומות, חרסים מתקופת הברונזה התיכונה. מקומו של כפר סורי ]מוסלמי[ לשעבר, שהיה מרכז מנהלי לסביבתו ]כפי שהיה כנראה גם היישוב שקדם לו, בשלהי התקופה הביזנטית ולאחריה. מוצע לזהותו עם אפק ]אפקה[ שב׳תנ״ך׳, הנזכרת בתיאור מלחמת אחאב עם ארם. שמה נשתמר כנראה בשם כפר אפיק שב׳תלמוד׳, ואצל הגיאוגרפים המוסלמיים בימי הבינים בשם אפיק. ]נזכר לראשונה, בחיבורו של בלדרי ]869 לסה״נ בקירוב[, המספר על ״הכפרים והמבצרים״ שכבש שורחביל הערבי בעבר הירדן ]638 לסה״נ בקירוב[. יקות מזכירו ומציין גם את המעבר ההררי המוביל אליו, ״עקבת אפיק והיא שולטת על בקעת הירדן״.[ ייתכן והוא זהה עם אפיקירוס, הנזכרת ]המאה ה 2 לסה״נ[ בספר הגיאוגרפיה של פטולמאיס. שם זה מובא באחד מנוסחי ׳תרגום יונתן׳ בהקבלה לשם ״המעכתי״, ממלכה ארמית למרגלות הר חרמון. במקום אחר נאמר שאפיקירוס היא קרית אפיקים. ייתכן אפוא שלאפיק קראו גם בשם היווני, אפיקירוס. אוסביוס טעה וזיהה את המקום עם אפקה שבמטה ראובן, בגבול האבות. ]אותה מזהים בכפר הלבנוני אפקא, סמוך למקורות נהר אברהים.[ לאחר שנת 534 לסה״נ נזכר המקום ב׳רשימת דוקספטריאוס׳, בצורה םכהךשי, ובין הערים שכבשו הערבים מידי הביזנטיים. ]אולבריט הציע לזהות את אפיק בח׳רבת אל עקבה, מדרום מערב לפ׳יק ]אינה מסומנת במפה[.[ היישוב אינו נזכר בין העיירות היהודיות של תחום סוסיתא, אולי משום שבעת שחוברה הרשימה, זמן בית שני, לא היה עדיין היישוב היהודי. קהילתו היהודית היתה כנראה קטנה, או שנתגבשה בתקופה מאוחרת יותר, בתקופה הרומית הביזנטית. הפריטים הארכיטקטוניים הרבים שנמצאו בו, מוכיחים בעליל שבמקום ישבו יהודים, והקימו בו בית כנסת. הוא הוקם, כנראה, בשלהי התקופה הביזנטית ]שלהי המאה ה או ראשית המאה ה 7 לסה״נ[, והמשיך להתקיים גם פרק זמן בתקופה הערבית הקדומה. מיקומו המדויק לא הוברר בוודאות, וייתכן שהיה בצפון הכפר, מעל למעיין, בקצה המצוק הפונה מערבה לים כנרת. הדיווחים על פריטיו הארכיטקטוניים החלו כבר במאה ה ,19 בעיקר על ידי ג׳ שומכר ]ממצאי אבנים שעליהן מנורות[, אחריו בידי א׳ ריפנברג ]צילם ותיעד את שראה[, ולבסוף במסגרת ׳סקר גולן׳, שאנשיו אספו כ 150 פריטים ]חלקם מוצג במוזיאון בקצרין וחלקם ברשות העתיקות[(. 9 אפיקים קבוץ, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור כנרות. כ 9 ק״מ מדרום לטבריה, מצפון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא