א

עמוד:32

ממזרח לכפר חב״ד. דרך ראשית 40 בקטע צמת רמלוד )מחלף נשרים( - מחלף לד, בק״מ ה 276.9 פנייה מערבה לדרך מקומית .4404 נקרא על שם אחיעזר, בן עמישדי, ראש בית אב ונשיא לשבט דן בימי משה, שבניו התנחלו בסביבה זו. מייסדיו, עולים מתימן. ■ אל אטרש שבט בדואי, במחוז הדרום, בנפת ובאזור באר שבע. כ 7 ק״מ ממזרח לבאר שבע, כ 3.5 ק״מ ממזרח לעמר. דרך ראשית 31 בקטע צמת שקת - צמת תל ערד, בק״מ ה 21 בקירוב פנייה דרומה לדרך עפר. נקרא על שם פלג של שבט בדואי השוכן בו, ערב אל אטרש. בשנת 1975 התפלג מהשבט ערב אבו רקיק. ■ איל קבוץ, במחוז המרכז, בנפת פתח תקוה, באזור דרום השרון. כ 4 ק״מ ממזרח צפון לכפר סבא, מדרום לכוכב יאיר. דרך אזורית 444 בקטע נוה ימין - צמת א טיבה, בק״מ ה 34.3 בקירוב, בצמת איל, פנייה מזרחה. שם סמלי, בהוראה שאולה )עוז, אומץ(, לציון היותו שוכן על קו ׳הסכם שביתת נשק׳ לשעבר מדינת ישראל - ממלכת ירדן. מייסדיו התיישבו בתחילה )1946( באשמורה. משנחרבה זו ב׳מלחמת השחרור׳ עברו לכאן. מייסדיו נטשוה )1965( ובמקומם התיישב גרעין של ׳מחנות העולים׳. בחלוף הזמן הצטרפו אליהם גרעינים נוספים. ■ אילון קבוץ, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור אילון. כ 9 ק״מ ממזרח דרום לראש הנקרה, ממערב לגרן, מדרום לרמת אדמית. דרך אזורית 899 בקטע צמת בצת )צמת משרפות( - שומרה, בק״מ ה 10.6 בקירוב פנייה צפונה. שם ציורי, לציון עצי אלון מצוי, הגדלים בסביבתו. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳. אזורו נכלל בגבולות אזור א׳, שבו אסרו הבריטים התיישבות יהודית )׳הספר הלבן׳(. עלייתו על הקרקע היתה ׳בלתי לגאלית׳ ובאזור שבו לא היה כל יישוב יהודי, עד להקמת חניתה ואילון. הקיבוץ הוקם מעברה הצפוני של גדר הגבול )׳גדר טיגרט׳(, שנמשכה לאורך הגבול הצפוני, מראש הנקרה במערב ועד לנבי יושע במזרח. שער הכניסה לקיבוץ היה תמיד נעול וכל כניסה ויציאה היו תלויות בחסדו של החייל או השוטר הבריטי שהוצבו שם. מייסדיו, חברי ׳השומר הצעיר׳ בארץ וחברי קבוצת ׳מסד׳ מפולין, התארגנו )1935( בפתח תקוה. עלו להתיישב )1938( במסגרת יישובי ׳חומה ומגדל׳, מחוץ ל׳גדר טיגרט׳. בחלוף הזמן הצטרפו אליהם גרעינים נוספים, בעיקר עולים מפולין, ניצולי שואת יהודי אירופה. בשנותיו הראשונות ועד אחרי קום המדינה סבל ממחסור בקרקע ראויה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא