א

א

עמוד:28

העליון בולטות האותיות ]at[cab )=שב]ת[(. ייתכן וזהו סימון ׳תחום שבת׳ של אושא. תחומה של שפרעם הסמוכה החל בוודאי בחלקו האחר של הגיא, שבהמשכו צפונה נמצא קבר יהודה בן בבא, שסמך תלמידים בין אושא לשפרעם, ובהקשר זה נאמר שישב בין שתי עיירות גדולות ובין שני ׳תחומי שבת׳. מיקומו של הסלע הזה תואם גיאוגרפית )כאלפיים אמה, שהם כק״מ אחד בקירוב( וטופוגרפית לתיאור שב׳תלמוד׳. ■ אזור עירה, במחוז תל אביב, בנפת תל אביב )חולון(, באזור תל אביב. ממזרח לחולון. דרך ראשית 44 בקטע מחלף השבעה - צמת קרית שלום, בק״מ ה .36 נקראת בעקבות דמיון צלילים לשם הכפר הערבי שננטש יזור, על אדמותיו הוקמה. נזכר לראשונה ב׳כתבת סנחריב׳. נזכר ב׳תרגום השבעים׳ בשם אזור )רשום בין ערי מטה דן, סמוך לבני ברק, במקום יהוד החסרה(. בתקופה הצלבנית נבנתה כאן מצודה חזקה, בשם Plains de Castelum )=מצודת המישור(. הכפר עצמו נקרא בפיהם, Plains des .Castel צלח א דין הרס את חומת המצודה והערבים בנו על חורבותיה מסגד. במאה ה 13 היתה יזור עיר קטנה. שמו של הכפר יזור מופיע לראשונה, בגרסה כפר זעיר, בספרות הערבית במאה ה .13 עולי רגל נוצריים בימי הבינים מזכירים אותו מדי פעם, בתיאור דרכם מיפו לירושלים. צרפתי שעבר כאן )1461( מספר על כנסייה שנקראה על שם מרים. בריטי שעבר כאן )1815( מספר שנאלץ לשלם דמי מעבר לראשי הכפר. במפקד 1931 היו בו 2,337 נפשות )כולם מוסלמיים, למעט 4 נוצרים(. ב׳מלחמת השחרור׳ התנכלו ערביי יזור לתחבורה היהודית וגרמו לקרבנות יהודים. באחת ההתקפות נהרגו לידו 7 נוטרים. נכבש )אפריל 1948( ותושביו נטשוהו. בתחומה, עתיקות )תל הכולל גם שרידי מצודה מימי הבינים ]אל בבריה[, חומות, קימורים, שרידי כנסייה כלולים במסגד. שולי הגבעה ובה חרסים מהתקופות הברונזה ]הקדומה, התיכונה והמאוחרת[, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הערבית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית והעות׳מנית. מדרום לגבעה ומדרום מערב ומדרום מזרח לה, קברים חפורים וקברי סלע מהתקופות הכלקוליתית, הברונזה, הברזל, הרומית והביזנטית. ]משתרעים גם מדרום לאזור התעשייה בחולון. נחשפו באקראי, בעת חפירת יסודות לבתים חדשים.[ ריכוז קברים מתקופות הברזל )הראשונה ]כולל קברים פלשתיים[ והשנייה(; ריכוז קברים מהתקופות הכלקוליתית והרומית; שרידי בריכה בנויה מהתקופה הביזנטית. חרסים מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה ומכל התקופות החל מהתקופה הביזנטית ואילך(. במרכזה, אמם עלי, מקם של קדוש )ולי( במסורת המוסלמית, שנודע כעושה נסים ומחולל נפלאות )אמם, תואר ערבי לאדם המשרת בקודש(. מבנה המקם, בעל כפות, הוא מהתקופה הערבית הקדומה. היה בו המסגד של תושבי יזור. כל המקומות בהם הראו את קברו של אמם עלי התקדשו במסורת הערבית ונקראים בשמו. האגדה מספרת: ״פעם ראה בדרכו ילדה ענייה בוכה, כי שמנת נשפכה מקערתה. הוא נטל את האדמה הספוגה שמנת, סחטה יפה בידיו והשמנת נטפה אל הקערה. אותה שעה אמרה

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר