א

עמוד:21

ליד נוה אטי״ב. ■ אדמית קבוץ, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור אילון. כ 3 ק״מ ממזרח לחניתה. ברמת אדמית, מדרום לקו ׳הסכם הפסקת אש׳ מדינת ישראל - לבנון. דרך אזורית 899 בקטע צמת בצת )צמת משרפות( - צמת חירם, בק״מ ה 6.71 פנייה צפונה לדרך מקומית .8993 נקרא בעקבות צליל השם העברי, שנשתמר בשם הערבי אדמת׳, ובעקבות הניקוד והמשקל של השם שב׳תנ״ך׳ אדמי )עיר בנחלת נפתלי(. ייתכן שהשם אדמית הוא שם עברי קדום, שלא נזכר במקורות. רמת ההר, מצפון לנחל בצת, עליה שוכן היישוב, נקראת רמת אדמית. ראשיתו כמאחז נח״ל. מייסדיו, גרעין של חברות נוער מקיבוצי ׳השומר הצעיר׳. ב 1997 הוחל בהקמת ׳שכונה קהילתית׳, שתכלול עם השלמתה 200 יחידות דיור. בתחומו, עתיקות )שרידי רצפת פסיפס, )עדות ליישוב מהתקופה הביזנטית ועד הכיבוש הערבי, ראשית המאה ה 7 לסה״נ, חרסים מהתקופות הברונזה והברזל(. ■ אדנא כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 10 ק״מ ממערב צפון לחברון, כ 2.5 ק״מ ממערב דרום לתרקומיא. דרך אזורית 354 בקטע א זהריה - תרקומיא, בק״מ ה 25 בקירוב. הצעת הזיהוי עם דנה שב׳תנ״ך׳, אינה תואמת גיאוגרפית. הצעת הזיהוי עם אשנה שב׳תנ״ך׳ תואמת גיאוגרפית, אך דמיון השמות רחוק. בנייה על גבי שרידים קדומים )בשוליו, לצד צפון, תל קדום ]מכונה א תל[. קוויו אינם ברורים, בהיות קווי החומה נבלעים במדרגות עבוד. בנייה חדשה, הכשרת קרקע וחפירות לשוד עתיקות, שיבשו את מראהו הטבעי; מערות רבות, ראשית מדרגות אבן ]מפעל מים?[, שפך עיים וחרסים מהתקופות הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית וימי הבינים. בידי התושבים מטבעות מהתקופות הרומית )׳המרד הגדול׳( והביזנטית(. ■ אדרת מושב, במחוז ובנפת ירושלים, באזור שפלת יהודה. כ 8 ק״מ מדרום לבית שמש, כק״מ אחד ממערב דרום לנוה מיכאל, מדרום לעמק האלה. דרך אזורית ,375 בקטע צמת האלה - צמת עציונה, בק״מ ה 3.5 בקירוב, בצמת עדלם, פנייה דרומה. שם סמלי, לציון כרמי גפן היין שבסביבתו )אדרת, גפן משובחת(. המשורר מיכה יוסף לבנזון )מיכ״ל(, ממשוררי ההשכלה העבריים )1828-1852(, מתאר בחזונו את סביבות ירושלים: ״שם ינץ זית ותאנים ינובו שם צופים תטופנה גפני אדרת״. הוקם בשנת ,1959 ננטש ויושב )1961( ושוב ננטש. יושב מחדש )1963( בעולים יוצאי רומניה. ■ אהד מושב, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור בשור. כ 18 ק״מ ממערב דרום לאפקים,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא