|
|
עמוד:11
והתאזרחותה מחדש בעם ישראל . רון וקס כותב על הקשר שבין נבואה לחסידות אצל הרבי מפיאסצ'נא , אדמו"ר חסידי שחי בפולין בדור השואה ונספה במחנה השמדה בפולין . הרבי מפיאסצ'נא זיהה למעשה בין תנועת החסידות ובין מגמתם של הנביאים , וטען שמטרתה של החסידות היא להפוך את עם ישראל לעם של נביאים . מאמרו של דב שוורץ עוסק במי שחתר לנבואה באינטנסיביות הרבה ביותר בדורות האחרונים - הלא הוא הרב דוד כהן , המכונה 'הרב הנזיר , ' תלמידו הקרוב של הרב קוק . אף שלא הפך בסופו של דבר לנביא ממש , הותיר אחריו 'הנזיר' ספר הגותי שיטתי בדבר ההיגיון הנבואי העברי - 'קול הנבואה , ' וכן רשימות אישיות רבות ערך , רובן עדיין בכתב-יד , אשר מהן ליקט שוורץ את הקטעים המתארים את דרכו והכנותיו של הנזיר לנבואה . יצחק קראוס דן במאמר השלישי ביחסו של הרבי מנחם מנדל מליובאוויטש , הקרוב ביותר בזמן אלינו , אל הנבואה . כפי שיחוש הקורא מיד , יש הבדל גדול בין דרך התייחסותו של הרבי לנבואה ובין דרכם של גדולי ישראל אחרים : מבחינתו הנבואה הינה עובדה ולא מושא געגועים , ובדברו על הנבואה הוא מדגיש שבכל דור ישנם כמה יחידי סגולה הזוכים לה בפועל , ולמעשה הוא מרמז לכך שאדמו"רי החסידות בכלל ואדמו"רי חב"ד בפרט הגיעו לרמות גבוהות של נבואה . למאמר זה מצורף חלק משיחתו המפורסמת של הרבי משבת פרשת שופטים תשנ"א , שבה הוא קשר בין הופעת הנבואה ובין הגאולה המתקרבת , ובה אף רמז על עצמו כנביא , נביא הגאולה . חלק ב' של הספר מעביר אותנו מבשורת הנבואה להתבוננות בסוגיות הקשורות בנבואה עצמה , תנאיה ומאפייניה . בחלק זה ארבעה מאמרים שכל אחד מהם מתעמק בהיבט אחד או יותר של הנבואה , מתוך דגש על היבטים אקטואליים ולא על הפן ההיסטורי ( למרות שכלולים במאמרים אלו גם היבטים היסטוריים . (
|
|