התפתחות החנוך העברי

עמוד:10

נאמן ליהדות מקורית ותורה לעם . לא לחינם אמרו ש"כשנשתכחה תורה מישראל ? לה ? זרא םבבל mm t f an # n f ity , tjmmi m ;/ ram ונשתכחה' עלו רבי חייא ובניו ויסדוה" ( סוגה כ' א . ( א 8 ילו גתקופת פריחתה של תורת ארץ ישראל' שימשה בבל מעין עורף רוחני לארץ ישראל . ומכל שכן בשעות משברים רוחניים שלא היו נדירים בתקופת בית שני ובתקופת התלמוד . כמו בכל תנועה היסטורית גדולה , לא היתה ההתקדמות שווה בכל הזמנים . בגלל סיבות שונות היו גם נסיגות מהאידיאל הגדול . היו אלה ימי " קטנות" שבהן "נשתכחה תורה מישראל" במידה מםויימת' אם כי אין להגזים את ה"שכחה" שהיתה אולי רק יחסית לעומת השיא שקדם לה . ימי קטנות כאלה באו לרוב בנסיבות של משבר פוליטי וכלכלי , ועם שיפור המצב נתאפשר המשך פעולת החינוך התורני לעם . בבוא ההזדמנות הכשרה היה רק צורך באישיות המתאימה שתעמוד בראש המפעל . אישים נעלים המסוגלים לתרום משאר רוחם לחינוך האומה היו עולים מבבל מדי פעם בפעם — שלושת הנקובים בשם לא היו מסתמא היחידים — והצליחו להעלות את החיים הרוחניים בא"י לרמה גבוהה , שעלתה על פי רוב על השיאים שקדמו לה . נתמזל לו מזלו של עזרא שקיבל סמכות רחבה מידי ארתחששתא מלך פרס לארגן מחדש את החיים הדתיים והחינוכיים של העם . חשיבות יתירה נודעת לו לצו המלך ללמד את התורה לכל היהודים היושבים ב"עבר נהרה * t " ודי לא ידע ההודעה" ( עזרא ז , כה . ( פירוש הדבר שלימוד התורה ושמירת מצוותית לא היו ניתנים למצפונו של הפרט' אלא הפכו מעין חובה מדינית שאין להרהר אחריה . מדינת התורה שתיקנו עזרא ונחמיה נתקבלה על היהודים בעל כורחם — בתוקף כוח הממלכה הפרסית שתמכה בפעולותיהם של מנהיגי האומה היהודית . כשעלו עזרא ונחמיה מבבל' נתקלו במצב של ניוון רוחני חמור . הכהונה היתה במצב של התפוררות רוחנית . העם לא ידע את התורה וממילא לא ידע לשמור את מצוותיה . נישואי תערובת בקנה מידה גדול הביאו לידי כך שגם השפה העברית נשתכחה מפ ! י הלק ניכר של הנוער ( נחמיה יג' כג כד . ( הפעולות והתיקונים המיוחסים לעזרא , — ששם את מטרת חייו "ללמד בישראל חוק ומשפט" ( עזרא ז' י ) — היו בעלי מגמה חינוכית דתית מובהקת . התיקון האופייני ביותר היה "שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה" ( ירושלמי מגילה ד , א' דף עה' א ! בבלי ב"ק פב' א % עיין גם בבלי מגילה לא , ב על תיקון אחר של עזרא הקשור בקריאת התורה . ( חשיבות יתירה נודעת לתיקון זה שנתקבל בכל הכרכים והעיירות שבארץ ישראל . היות ויום שני וחמישי היו גם ימי השוק' זכו גם בני הכפרים ועמי הארצות שבכל מקום לשמוע דבר תורה גם בלשון הקודש וגם בתרגום ארמי עם פירושו של המתורגמן ( עיין נחמיה ח' ז ח ; משנה מגילת ד , ד . י . תוספתא שם ד ( ג , ( כ , לא לח . ( לפי מסורת אחרת' "עזרא תיקן להן לישראל שיהו מושיבין סופר בצד

הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר