|
|
עמוד:8
בכיוון זה , אלא שההגירה הבלתי מבוקרת עוררה את בעיית שנאת הזרים . מבחינת המדינות הקולטות את הזרים , זו היתה בעיית התפרקות הסולידריות האזרחית , שהיא היסוד החברתי ליציבות המשטרים הדמוקרטיים , תקינותם וחסינותם . נטיית האליטות המוטבות על ידי הגלובליזציה להתעלם מאיומיה ומסכנותיה של הבעיה המפציעה עודדה את תחיית הלאומנות הישנה בקרב השכבות העממיות שקופחו על ידה , שכן למרות העלייה הכללית ברמת החיים , התרחבו הפערים בין המעמדות העליונים לתחתונים והאיבה ביניהם לא נעלמה . לא ארכו הימים ובמדינות המערב הליברליות צצו תנועות ימניות ניאו פשיסטיות , ניאו נאציות ואנטישמיות . אבל כל עוד נמשכה הגאות הכלכלית , ורמת החיים של רוב אזרחי המדינות העשירות עלתה בהתמדה במידה ניכרת , היה אפשר לעצום עיניים מול הסכנה או לצאת ידי חובה בהצעת חלופות תיאורטיות , דמוי מדעיות , לסולידריות הלאומית , כגון התיאוריה של "חברה אזרחית רב תרבותית , " שנראתה אידיאלית בעיני השכבות המוטבות על ידי הגלובליזציה , אך בלתי נסבלת לחלוטין מנקודת הראות של השכבות העממיות שאינן מוטבות על ידה . אלה היו מחירי הגלובליזציה המתבלטים היום גם בתחום היחסים בין המדינות העשירות למדינות העניות , גם בתחום קיטוב הפערים בין עניים לעשירים במדינות העשירות , וגם בתחום שנאת הזרים , שכן היום היא כבר מגבשת עמדות פוליטיות במפלגות החותרות אל השלטון . מהתפתחויות אלה ניתן להסיק שאין תחליפים להרגשת זהות קיבוצית המבוססת על לשון אם , הרגשת מולדת , תרבות נורשת מדורות וזיכרון היסטורי משותף ; והרי זהות המבוססת על יסודות אלה היא מהות הלאומיות ההומניסטית . מדינת ישראל קמה עם סיום מלחמת העולם השנייה בהגשמתה של שאיפת העם היהודי להשתלב בין מדינות המערב המפותח ולהיות ללאום עצמאי . אולם מבחינת העמים שהשתחררו משליטת המעצמות , ועל כן גם מבחינת המעצמות הללו עצמן , היתה ישראל מדינת לאום מערבית חדשה ובתור כזאת היא ממשיכה את הנוכחות המערבית הקולוניאליסטית במרחב הגיאופוליטי של עמי ערב . בכך התגלמה סתירה עמוקה : ישראל קמה להחזיר לעם היהודי את זכות ההגדרה העצמית בארצו ; כל שכנותיה הערביות קמו לשם אותה המטרה , אבל ישראל שהתעמתה עם האומה הפלסטינית בארצה הוקעה על ידן . וכיוון שגם הן היו מסוכסכות זו עם זו , נהפכה שנאתן לישראל , שהוגדרה כראש גשר שהמעצמות הנסוגות השאירו אחריהן למקרה הצורך , לגורם היחיד המאחד אותן . הסתירה במעמדה של ישראל בין שכנותיה עוררה אפוא בעיה לאומית חמורה ומורכבת : כלפי פנים התעוררה הבעיה הלאומית של היחס אל ערביי ישראל ; כלפי חוץ התעוררה הבעיה הלאומית של היחסים עם מדינות ערב ; כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד התעוררה בעיית היחסים עם מדינות המערב הנסוגות מן האימפריאליזם הישן ומן הלאומיות : ישראל
|
|