|
|
עמוד:7
הקדמה אליעזר שביד בעיית הלאומיות חוזרת לסדר יומן החברתי והפוליטי של האליטות המובילות בארצות המערב בכלל ובישראל בפרט . בהסתכלות שנייה נראה שלמעשה מעולם לא ירדה ממנו , אלא רק הוסוותה על ידי חיפוש תחליפים ללאומיות המסורתית , שקרנה ירדה עקב מלחמת העולם השנייה והגלובליזציה שנועדה לשקם את הריסות המלחמה ולמנוע את הישנותה . בכך התגלם פרדוקס אירוני שהיום כבר אי אפשר להתעלם ממנו : התפרקות האימפריאליזם הקולוניאלי הישן על ידי המרתו בהתארגנות התאגידית של השוק הגלובלי - שהעניקה למדינות המפותחות את היתרונות הכלכליים והפוליטיים של האימפריות , בלי האחריות הכרוכה בה - חייבה הקמה של משטרים לאומניים עריצים ומושחתים בארצות העניות המנוצלות של העולם השלישי ותמיכה בהם . בדרך זו החזירו המעצמות לעמים שחיו עד אז תחת שליטתן הישירה את זכויות ההגדרה העצמית והריבונות . מובן מאליו שלצורך זה נאלצו לתת לגיטימציה בינלאומית למשטרים הלאומניים המושחתים , הרי עמי העולם השלישי לא הבשילו מבחינה כלכלית , חברתית ותרבותית למשטרים דמוקרטיים ליברליים ; הרי אם היו כאלה , ספק אם היו מספקים את האינטרסים של המעצמות כל כך בזול ! לכאורה סתרה לגיטימציה זו את המגמות האנטי לאומניות והאנטי לאומיות שהתפתחו במעצמות הקפיטליסטיות אחרי המלחמה , אבל אפשר להצדיק אותה באורח משפטני פורמלי בשם העיקרון הליברלי של אי התערבות בעניינים הפנימיים של מדינות אחרות , כל עוד הן שומרות , לפחות למראית עין , על החוק הבינלאומי שארגון האומות המאוחדות ערב לו , כלומר , כל עוד אין המדינות ה"אחרות" הללו פוגעות באינטרסים של המעצמות השולטות בארגון הצבוע הזה . ההשלכות הבעייתיות של המוסר המדיני הכפול הזה על המציאות החברתית והפוליטית , הן במדינות העניות הן במדינות העשירות , הורגשו מיד . במדינות העניות התפתחו קנאה ואיבה שואפת נקם כלפי המדינות המנצלות את עמיהן , שהתבטאה במהרה בתמיכה בטרור הבינלאומי , המאיים כיום על מדינות המערב העשירות . במדינות העשירות חייבו העקרונות הליברליים של הגלובליזציה לכבד את הזכויות הפרטיות של אזרחי המדינות העניות , נתיני האימפריות לשעבר , בכלל זה זכות ההגירה למדינות ששלטו בהם כדי למצוא את פרנסתם . הצורך הדוחק בעבודה זולה גם הוא לחץ
|
|