פתח דבר

עמוד:8

השתדלנו להאיר כל נושא ממגוון זוויות ולפרוס את קשת השיקולים בעד ונגד מדיניות זו או אחרת , כדי לחשוף לעיני הציבור את התמונה המלאה ולסייע לקורא לגבש דעה מושכלת , מתוך מודעות למרחב האפשרויות הפתוח לפניו . המחלוקת הראשונה , "כלכלה : מדע , מקצוע או אידיאולוגיה , " ? פרי עטו של יוסף זעירא , עניינה בחינה וביקורת עצמיות . היא עוסקת בשאלות שחשיבותן רבה , כגון "מהי כלכלה , " ? "האם היא מדע או אידיאולוגיה " ? ו"מהו כלכלן . " ? המחלוקת בנויה בצורת שאלות ותשובות , וממחישה היטב את עמימות תחום הכלכלה , את רבגוניותו ואת היותו מושפע מהשקפות ומאינטרסים . מחלוקת זו נבחרה לפתוח את הספר משום שלאורה ראוי לקרוא את שאר המחלוקות בו . המחלוקת השנייה , "המחלוקת על תקציב המדינה י האם חיוני לשמור על תקרת תקציב של " ? 1 . 7 % מאת משה יוסטמן ואביה ספיבק , עוסקת במגבלה הראויה על ההוצאה הציבורית . שאלה זו עלתה בעקבות חקיקה שהגבילה את שיעור הגידול השנתי בהוצאות הממשלה ל — 1 . 7 % שיעור הגידול של אוכלוסיית המדינה — והיא עומדת מאז במרכזו של כל דיון תקציבי . יוסטמן וספיבק מראים , בעזרת סימולציות פשוטות , שאפשר לפרוץ את תקרת התקציב שנקבעה , ועם זאת לשמור על שיעור המיסוי הקיים ולהוריד את שיעור החוב הציבורי בתוצר , וכך לשמור על היציבות הפיננסית . ההחלטה בעניין זה , טוענים הכותבים , איננה מקצועית אלא פוליטית . במחלוקת השלישית , "השפעת אי השוויון על הצמיחה הכלכלית" מאת יוסף זעירא , נבחן הקשר החשוב בין אי שוויון לבין צמיחה בתיאוריה הכלכלית במאה ה . 20 אמנם הנושא נחקר בהרחבה , אך אין הכרעה בסוגיה . * בחינת הצמיחה לעומת השוויוניות בארצות המפותחות מלמדת על סתירה אפשרית בין שני היעדים . באשר לישראל , זעירא מתמקד בשינוי שחל במגמות הצמיחה והשוויוניות , מציין את השבר שחל בשנת 1973 ודן במשמעותו . מנימוקים כלכליים וערכיים גם יחד המחבר מצדד במדיניות החותרת לשוויוניות . המחלוקת הרביעית , "האם המס בישראל אכן גבוה מדי " ? מאת גדי חזק , עוסקת בנושא המיסוי מן הפן ההשוואתי וגם מציגה ניתוח מעמיק של המקרה הישראלי . מתברר שהטענה הרווחת — שנטל המס בישראל גבוה — אינה עולה בקנה אחד עם העובדות : נטל המס בישראל קרוב לזה הקיים בארצות מפותחות , אלא שהמס הישיר בישראל נמוך יחסית ואילו המס העקיף גבוה . במחלוקת החמישית , "גבולות ההפרטה" מאת חיים פרשטמן , מתוארים הוויכוחים התיאורטיים בנושא ההפרטה . חשיבות רבה יש לאופי החברה המועמדת להפרטה : אין דין חברה ממשלתית מסחרית כדין חברה המספקת שירותים לא מסחריים . במצב של כשל שוק , הבחירה העקרונית אינה בין בעלות ממשלתית * מחקר בנושא זה כותבים בימים אלו יוסף רויטש וז'ק סילבר , במסגרת התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר