|
|
עמוד:7
על חוויה ועל קשר איני חושב שאני יכול להצביע במדויק על הסיבה בשלה זה שנים רבות אני מעביר את מירב זמני הפנוי דווקא בלימוד בישיבת הסדר . לא חיפשתי , ועדיין אינני מחפש , 'את האור' או דרך חילופית שתחלצני משגרת חיים בלתי רצויה . והרי הלימוד בישיבה קשה , הכיסאות לא נוחים במיוחד , והמולת קולות הלומדים מפריעה לקשב שתמיד קל להסיטו . אולי זה מתחיל בפסוקים וניבים שנלמדו כמעט באקראי , ובמצבים שונים בחיים הם נשלפים מאליהם ומתווים כיוון . לא אחת מצאתי את עצמי מתעודד מרבי עקיבא בן הארבעים , הלומד מאבן שהמים המטפטפים במעיין חקקו בה צורה ומפסוק באיוב שמנוסח בצורה משונה מעט : "אבנים שחקו מים , " והולך ללמוד עם תינוקות של בית רבן ( ראו אבות דרבי נתן , פרק ו . ( ומה רבה הייתה התדהמה של מי שכל ילדותו ונערותו התחנך על סיפורי גבורה נועזים , כשבשלב מוקדם יחסית של חייו נתקל לראשונה בדבריו של בן זומא , ההופך את הכל על פניו באמירתו המפתיעה והמדהימה : "איזהו גכור ? הכובש את יצרו" ( מסכת אבות , פרק ד , משנה א ... ( המשיכה ללימוד איננה נובעת רק מסקרנות אינטלקטואלית ורצון לידע . באופן פשוט , אני מחובר לרוח הרעננה שעולה ובוקעת מכל עמוד ועמוד של הכתבים העתיקים , כאילו דווקא שם אני מוצא בני שיח ששיחתם נוקבת ורכה בו-זמנית ומפתיעה לאורך כל הדרך . אני יכול לשער שכך , באפיק נסתר , דרך סדקים בלתי נראים , משהו מצורת החשיבה הצליח לחלחל אל תוכי , וכאשר בשלב מאוחר יותר דברים אלו פרצו החוצה , הם מצאו אותי בשל ומוכן , כאילו היה בי תמיד משהו שציפה ואולי אפילו ידע . אחד מהדברים ששובה מאוד את לבי בספרות חז"ל , הוא גישתם הישירה וחסרת הפניות לכל נושא העולה לדיון . הם עושים זאת ללא משוא פנים , ופעמים בפירוט מזעזע הם מציגים לקורא תמונה של התנהגות קשה ביותר הנובעת מחולשתו של האדם , גם אם הוא גדול ורב זכויות . בעיני אדם שכמותי , החולשות והחטאים המלווים מפי הכותבים
|
|