|
|
עמוד:10
שהוא מצאצאי הרבי הראשון מגור , והוא לחץ עלי לכתוב דוקטורט בהנחייתו על הפסיכולוגיה של החסידות . סירבתי . אמנם הגעתי ממשפחה חסידית ענפה , אבל זו עצמה הסיבה שסירבתי : פחדתי מתגובות משפחתי כשישמעו שאני משתמש במסורות המקודשות של החסידות בעולם הנוכרי של האוניברסיטה . שכחתי מהרעיון . את המשך לימודי עשיתי בברקלי , קליפורניה , במחצית השנייה של שנות הששים . כבר באותם ימים היתה אוניברסיטת ברקלי הסמן השמאלי של ליגת הקיסוס , והמחצית השנייה של שנות הששים סימנה את ימי הזוהר שלה . באותם הימים בברקלי כולם היו נגד משהו , נגד מערכת-החינוך , נגד מלחמת וייטנאם , וגם במקצוע שלי : נגד הפסיכיאטריה ( התנועה נקראה . ( anti-psychiatric הטענות נסובו נגד האבחנה הפסיכיאטרית בתווית שהאדם איננו יכול להסירה . במערכת הרפואית של הגוף , בהיעדר סימנים למחלה חייב הרופא לציין בסוף הבדיקה 'בלי ממצא פתולוגי' ( ב . מ . פ , ( . קרי : האדם בריא - ברפואת הנפש , לעומת זאת , אין אבחנה המתארת אדם בריא . התחלתי להתחקות אחרי היעדרה של האבחנה הזו . היה ברור לי שהשורשים של התוויות הפסיכיאטריות מצויים מעבר לפסיכיאטריה עצמה . גיליתי שבעבר נהגו לתאר משוגעים בצורה אחרת , היו תקופות שבהן תיארו אותם כאחוזים בידי שד . למרות הדימוי המפחיד שיש לדמונולוגיה הזו , מצאתי שהיא נושאת בחובה מסר אופטימי : מדובר באדם בריא מיסודו ששד חדר לתוכו , והוא יכול לצאת ממנו כלעומת שבא , ומרגע זה ישוב החולה להיות אדם בריא . מאיפה , אם כן , הגיחה האמונה שיש אנשים שאינם יכולים להירפא ? באותם הימים צללתי לכתביו של הסוציולוג הקלאסי מקס וובר , שהרבה לדבר על שורשיה הדתיים של התרבות החילונית המוכרת לנו . הטענה המוכרת ביותר שלו היא בדבר שורשיו הפרוטסטנטיים-קלוויניסטיים של הקפיטליזם . הטענה שלו היתה שהדחף להצלחה כלכלית חצובה מתוך התיאוריה הדטרמיניסטית של קלווין שלפיה גורל ערכו הדתי של האדם נגזר על ידי האל בגזירה קדומה , והדרך היחידה להוכיח את היותו מנבחרי האל היא הצלחה חומרית בעולם המעשה . זה היה ההסבר שלו לעובדה
|
|