|
|
עמוד:6
פתח דבר על המתח בין הארכאולוגיה לתנ"ך הדיון על המהימנות ההיסטורית של התנ"ך , בעיקר של ספרי התורה ושל חלק מספרי הנביאים הראשונים מתנהל כבר מראשית תקופת ההשכלה באירופה . על אף הוויכוח האקדמי סביב המקרא שעיקרו לשוני וספרותי , ראשוני הארכאולוגים של ארץ-ישראל ראו בפרקים ההיסטוריים של התנ"ך שיקוף של אמת היסטורית במידה זו או אחרת , אף כי לא כולם קיבלו את הפרטים במלואם . לא היו ויכוחים גדולים על קיומם של אבות האומה , לא היו דיונים סוערים על יציאת מצרים , אם כי היו שחיפשו אחר סיבות טבעיות לקריעת ים סוף . כך או כך ברור היה לכולם שבני ישראל נכנסו לארץ מעבר הירדן לאחר הנדודים במדבר . הוויכוח הגדול שהתנהל עד לשנות השישים של המאה העשרים עסק בשאלת הדרך במדבר ואופן הכניסה לארץ-ישראל ; במסגרתו הועלו שאלות כגון : האם נכנסו במבצע צבאי מקיף , כפי שמתואר בספר יהושע או בחדירה אטית והדרגתית והתנחלו ברחבי הארץ . על ימי דוד ושלמה , לעומת זאת , לא התנהל ויכוח כלל . אולם בשלהי המאה העשרים החלו לנשב רוחות חדשות-ישנות מכיוון אוניברסיטאות באירופה שהשפיעו על חוקרים ישראלים , ואלה הלכו שבי אחר המגמות שהתפתחו במוסדות אלה . במהלך שנות השבעים ובראשית שנות השמונים הלכו לעולמם אחרוני דור המייסדים של הארכאולוגיה בארץ-ישראל ואת מקומם תפס דור חדש של חוקרים שחלקם ניסה להתוות כיוון חדש , שהוביל אותם , כך נדמה , לדרך ללא מוצא . הם ביטלו את הממד ההיסטורי במקרא ברובו כ'עפרא דארעא . ' ספרי התורה , יהושע , שופטים , שמואל וחלק מספר מלכים הפכו בעיניהם לסיפורי עם שבהם אין כמעט גרעינים היסטוריים . הכלל היה שככל שהתקופה קדומה האמת ההיסטורית המיוחסת לה מועטה , ושניתן לייחס מידה מסוימת של אמת היסטורית רק לאירועים שלהם יש אזכורים במקורות חוץ-מקראיים , קרי : אשור , בבל ומצרים . 1 1 ראו סקירה מקיפה על היחס לארכאולגיה בארץ-ישראל אצל : י' שביט , "' אמת מארץ תצמח : " קווים להתפתחות העניין הציבורי היהודי בארכיאולוגיה ( עד שנות השלושים , ' ( קתדרה , 44 תשמ"ז , ע"ע . 54-27 וכן בהרחבה על תולדות המחקר , י' שביט וע' מרדכי , מלחמת הלוחות : ההגנה על המקרא במאה התשע-עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך , ירושלים . 2003
|
|