הפרומתאים היהודים: מייסד מדינת היהודים קורא ב'מדינת היהודים'

עמוד:13

המשיחיות היהודית מייחדת אותה מענפים אחרים של המשיחיות הנוצרית . ייחוד נוסף הוא יחסה להיסטוריה הממשית : העובדה שבנקודת זמן בעבר הייתה ליהודים ריבונות , הביאה לרצונם של סוביקטים יהודים בעלי תודעה עצמית לחדש ימיהם כקדם . הפרדוקס הוא שהגלות שימשה קונקרטיזציה של העתיד המשיחי נוכח הזיכרון המיתי . השבתאות הייתה ניסיון נועז ויומרני ביותר להעיר את הפסיביות היהודית . הציונות - שמרדה בגזירת הגלות - צמחה בה בעת עם האידאולוגיות המהפכניות של המאה התשע עשרה שגם בהן ניכרה משיחיות פרומתאית . במשיחיות זו הגאולה איננה פסיבית או דטרמיניסטית , אלא היא נישאת על ידי סוביקט מודרני , המכונן את עצמו ואת חברתו ומתיימר לעצב גם את עולמו המושלם בתוך המציאות החלקית . במשיחיות הפרומתאית , הפעילות האנושית היא המביאה את הגאולה . לתודעה יהודית מודרנית זו תרמה תפיסתו של הרמב"ם השולל את היסוד הקוסמי בחזון הגאולה , ובכך מאפשר לראות בעידן המשיחי התרחשות היסטורית הכפופה לחוקי הטבע . הרמב"ם הבין את המעבר לעידן המשיחי באחרית הימים באמצעים רציונליים . לרציונליזציה זו של התהליך המשיחי ניכרה השפעה רבה בתודעה הקדם ציונית . הענקת האזרחות ליהודים באירופה שלאחר האמנציפציה הפסיקה בעצם את תודעת מצב הגלות , שכן בעקבות האמנציפציה נדרשו היהודים לוותר על הציפייה המשיחית . ניתן לומר שאת הצעד השני ביציאה מהמשיחיות ובכניסה להיסטוריה עשה - לאחר הצעד הראשון שנקט הרמב"ם - משה מנדלסון . השקפה היסטורית רדיקלית יותר נקטו ארבעה משכילים יהודים כבר בסוף המאה השמונה עשרה : דוד פרידלנדר , שלמה מימון , שאול אשר ולצרוס בן דוד . בהתבססו על דעת מיעוט שצוטטה בתלמוד המגבילה את הפעילות המשיחית לתקופה המקראית , הסיק לצרוס בן דוד שהאמונה היהודית יכולה להתקיים מעתה בלא הציפייה המשיחית , שנתגשמה בעידן הנאורות על ידי שליטי המדינות . מכיוון שלא ניתן לזנוח לחלוטין את האמונה המשיחית העתיקה , כל שנותר היה הוא להעניק לה פירוש מחורש . ואולם , למרות ייחוס משמעות משיחית לאמנציפציה , סירבו רבים לבטל את יחסם העתידי לגאולה הלאומית . יהודה חי אלקלעי וצבי הירש קלישר ראו באמנציפציה אתחלתא דגאולה : Jacob Katz , 'Israel and the Messiah' , Commentary , 73 ( 1982 ) , pp . 34-41 5 6 רבקה ש"ץ אופנהיימר , 'הציונות היא משיחיות ( בדיעבד , לא מלכתחילה , ' ( נקודה , , ( 1990 ) 145 עמ' 7 . 28-24 שמואל פיינר , השכלה והיסטוריה : תולדותיה של הכרת עבר יהודית מודרנית , ירושלים , 1995 עמ' . 73

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא