|
|
עמוד:12
ובעלת אידיאולוגיה ברורה , לציונות החילונית ... הציונות הדתית , שהסכימה למעשה עמ עיקרי הביקורת של הציונות החילונית על הגלות , נמנעה במשך תקופה ארוכה מלקבוע עמדה חיובית חד משמעית כלפי רעיונות ההשכלה והלאומיות המודרנית . גם משנקלטו רעיונות אלו , היתה זו יותר בגדר קליטה חיצונית מאשר פנימית , שכן לא היתה בה התמודדות של ממש עם השקפת העולם ועם מניעיה של ההשכלה ועם 4 הבעיות , שהעמידה הלאומיות המודרנית בפני האדם הדתי . כדוגמה לחולשתה של הציונות הדתית להציב הגות אשר תתמודד באומץ עם אתגרי הזמן המודרני ניתן לראות בעמדתה כלפי תופעת החילוניות . הציונות הדתית נקלעה לדילמה קשה ו בשיתוף פעולה עם הציונות החילונית , מעניקה הציונות הדתית לגיטימיות לחילון העם היהודי ולערכים מודרניים אשר אינם עולים בקנה אחד עם הערכים המסורתיים . פתרונה של הציונות הדתית לדילמה זו היה בהצעת פרשנות המעניקה דה לגיטימציה של החילוניות בטענה כי בתוך תוכו היהודי החילוני מונע מ"נקודה פנימית" שאינה מודעת לו . משמעותו של פתרון זה הינו נסיגה מאימוץ ערכי המודרנה ושלילת ערכו 5 העצמי של העולם שבחוץ . על רקע זה בולטת הגותו הייחודית של הרב חיים הירשנזון ( להלן ; הרח "ה ) אשר פעל בארץ ישראל ובארצות הברית בתחילת המאה העשרים . הרח "ה היה בין הבודדים מבין הוגי הציונות הדתית אשר העז להתמודד עם אתגרי המודרנה ועם הבעיות המורכבות אשר מציבה הקמת מדינה יהודית מודרנית בפני ההלכה . לראשונה עשה הרח"ה ניסיון שיטתי לענות על השאלה האם ניתן להקים על יסודות ההלכה מדינה יהודית מודרנית ודמוקרטית , המשתיתה את סמכות החקיקה בידי העם , הנענית לערכים המודרניים והמפתחת סדרי חברה , תרבות וכלכלה מודרניים . בשאלה זו אין כוונתנו למישור הפוליטי בלבד . הרח"ה מבקש לטעון כי התורה צועדת בד בבד עם צרכי החיים . לטעמו יש בתורה מנגנונים אינהרנטיים המאפשרים להתאים את התורה לצרכי החיים המשתנים . משנתו העניפה באה להצביע על האפשרות כי אין התורה מתנגדת למרבית הערכים אשר מציבה המרדרנה בפני המאמין . אדרבה , ניתן לקומם חיים יהודיים מלאים תוך כדי היענות ופתיחות לעולם המודרני שמסביב . ייחודו של הרח"ה היה בהיותו איש הלכה מובהק . השאלות ששאל את עצמו לא היו חדשות . הן ניסרו בעולם היהודי מזה דור שלם . אולם דרכי הטיפול בהן היו , בדרך כלל , פובליציסטיות , הגותיות , פילוסופיות ופרוזאיות . כדוגמה לכך ניתן להצביע על הגותו של הראי"ה קוק , בן דורו של הרח"ה . הראי"ה קוק אף הוא ראה את עצמו כבן לדור התחייה של העם היהודי . הוא
|
אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים
|