|
|
עמוד:13
לנוכחותם הזרה באירופה הנוצרית המדיאבלית , ומשום שמדינת הלאום המודרנית מתקשה להכיל קטגוריות אמביוולנטיות של שייכים זרים , כמו גרמנים יהודים . וכך , מעט לפני מחצית המאה העשרים , נצטלבו להם שנאת זרים פרה מודרנית עם שנאת זרות מודרנית , שנאה מסורתית עם אמצעים מודרניים , כדי לסלק את היהודים מהרייך הגרמני . בעיניים נאציות סילוק היהודים היה מבצע מינהלי של הגיינה ציבורית - טיהור . משעה שניתנה המשימה נוצרה מערכת ביורוקרטית ענפה שפעלה כמו שפועלת כל ביורוקרטיה מדינתית וצבאית מודרנית , באופן יעיל , סמכותי , א פרסונלי ולגיטימי . הגרמנים לא היו צריכים להתמודד כבני אדם עם דם יהודי שפוך ברחובות עריהם ; מבחינת רובם היה מדובר בהרחקה של היהודים מקרבם , ובתחילת הדרך הכוונה אכן היתה לגרש את היהודים . אופציית ההשמדה עובדה מאוחר יותר במערכת הביורוקרטית . בתנאים של שלטון מוחלט וטרוריסטי של המדינה , ובתנאי המלחמה וגיוס כללי של החברה האזרחית , לא היה שום כוח שיעמוד מול " הפתרון הסופי / ' היהודים הורחקו מהחברה ובודדו כקטגוריה שונה והיו שבויים חסרי אונים בידי המשטר . אפילו הם עצמם מוקמו בסדר הארגוני כדי לסייע בסופו של דבר להשמדתם . הטרגדיה של השמדת היהודים באירופה מטילה צל ענק על חזון הנאורות האירופי . לכך מצטרפות טרגדיות נוספות כגון הגולאג הסובייטי או מלחמת וייטנאם האמריקנית . אבל על פי באומן הצל הזה לא נוצר מכיוון שהאירופאים ( או האמריקנים ) "רעים . " חשיבה כזו מחזירה אותנו אל הקטגוריות המודרניות , שבאומן מלמד אותנו לחרוג מהן : קטגוריות נחרצות של "אנחנו" ( הטובים ) ו"הם" או ה"אחרים" ( הרעים . ( הרוע אותו מזהה באומן הוא לא רוע פנימי של קבוצה מסוימת , אלא רוע הנובע מדפוס תרבותי מסוים ומן הפרקטיקות שהוא מייצר - המודרניות , ובעיקר המדינה הביורוקרטית טכנוקרטית המודרנית . כפי שנראה מייד , אין זה אומר שבאומן מוצא חלופה חד משמעית למודרניות ; דומה כי בסופו של דבר , באומן לא מוצא לאן ללכת החוצה מן המודרניות , אלא הוא
|
|