אקסל הונת מבוא

עמוד:8

ואולם , קווי המתאר של הפרק החדש הזה יופיעו לעינינו רק אם נבין כי למרות הקרבה הסגנונית לאדורנו , מחקרה של אווה אילוז יוצא בנקודה מהותית נגד ניתוחיו של אדורנו את הקפיטליזם . אדורנו היה משוכנע כל חייו כי עם התגברותם של אילוצי ההתנהגות הקפיטליסטיים , ילכו וידעכו היכולות הרגשיות שלנו לאימוץ פרספקטיבות ולתפיסה עצמית , ואילו אווה אילוז יוצאת מנקודת הנחה מנוגדת לחלוטין : לדעתה , הקפיטליזם לא רק שאינו מביא במהלך התפתחותו לדעיכת תשוקותיו ורגשותיו של הסובייקט , אלא להפך , הוא מחולל תרבות חדשה של רגשות , משום שכדי שיוכל לשעתק את עצמו דרושים לו השתתפות רגשית ומודעות עצמית של האינדיווידואל בשיעורים הולכים וגדלים . כבר במחקרה הקודם * , שעסק בגורלם של יחסים רומנטיים בתרבות הצריכה הקפיטליסטית , ביקשה אווה אילה לרדת לחקרו של פרדוקס דומה . נקודת המוצא של מחקרה זה הייתה הדעה הרווחת , שבעידן הקפיטליזם האהבה מועדת לאבד את מצעה הרגשי עקב התרבותן של גישות אגוצנטריות ואסטרטגיות . גם אדורנו העלה במינימה מוראליה את התיזה , שהתרבותם של שיקולי תחשיב תביא בהדרגה לאובדן היכולות הספונטניות לאהבה לא אנוכית ומתמסרת . על אף שאווה אילוז מעוניינת אף היא בדיאגנוזה סוציולוגית של התקופה , אין למחקרה ולא כלום עם אותן ספקולציות משוללות יסוד העומדות לרוב בבסיסן של דיאגנוזות כאלה . ההישענות הקפדנית על מחקר אמפירי היא זו שמבדילה אותה מן העיסוק בדיאגנוזה גרידא California Press . Cultural Contradiction of Capitalism , Berkeley : University of Eva Illouz , 1997 , Consuming the Romantic Utopia : Love and the

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר