|
|
עמוד:13
מאפיינים ציוניים לאומיים בהחלטות בית המשפט . בתחום השסע הפנים יהודי הפרופיל הנמוך התבטא באופן שונה : למרות שבית המשפט העליון השמיע באופן עקבי קול מנוגד לכפייה דתית ותבע שהגבלה מטעמי דת של זכויות יסוד , כמו חופש התנועה או חופש העיסוק , תיעשה בחקיקה ראשית — הוא הסיג את ידו כאשר חקיקה כזו הושגה . כאשר דובר בהכרעות ערכיות של ממש , ולא רק בהכוונת שיקול הדעת המינהלי ובאיסור ההסתמכות על שיקולי דת , בית המשפט נטה להתחמק מהכרעות בשאלות האידיאולוגיות לגופן ' . האינטנסיביות החדשה של העיסוק במתחים בין יהודיות לבין דמוקרטיות נובעת , חלקית , מן השחיקה ביציבות שאפיינה את יחס החברה הישראלית לשני השסעים . ראוי לציון כי כל שלושת המגזרים הגדולים ( יהודים לא אורתודוקסים , יהודים אורתודוקסים למיניהם וערביי ישראל "'( מרגישים היום פחות נוח משהרגישו . 7 חריג חשוב הוא סדרת ההחלטות בעניין אל ארד , ואלה בעניין הרשימה המתקדמת ורשימתו של אחמד טיבי . ראו דיון בפרק השני , למטה . התייחסות לאופי האידיאולוגי של המדינה מופיעה גם בהקשרים של קיבוץ גלויות ושמירת ייחודו של העם היהודי בעניינים כגון אלה של סקורניק ( דינו האישי של כל יהודי , בכל מקום , הוא הדין הדתי , ( רתד ( ההצדקה למימון ישיבות מכספי ציבור ) ו'מדקא ; ( צידוק לשחזור הרובע היהודי בירושלים ולשימורו . ( . 8 לסקירה מפורטת ראו רובינשטיין . 9 . 1997 את נושא הטלוויזיה בשבת "פתרו" באמצעות טענות טכניות כגון מקום עמידה . ראו גם הדיון בפרק השני , למטה , המראה כיצד כל שופטי בית המשפט , פרט לשופטים הדתיים , פסקו בעניין בנימין שליט בלי להתיימר להכריע בשאלת "מיהו יהודי . " . 10 חלוקה גסה זו של אוכלוסיית ישראל לשלוש קבוצות אינה מדויקת ועלולה להטעות . כך , למשל , בארץ ישנם 3-2 אחוזים של תושבים ואזרחים שאינם משתייכים אף לא לאחת מן הקבוצות , וישנה סבירות כי מספרם של אלה יגדל . קבוצה זו מורכבת בעיקרה מעולים לא יהודים מחבר המדינות לשעבר , שחלקם משתייכים לדת אחרת וחלקם אגנוסטים . לפי הערכות שונות , היקף העובדים האורחים בישראל עומד אף הוא על כ 3 אחוזים מן האוכלוסייה . ההבחנה כין יהודים שומרי מצוות לשאינם כאלה מטעה בהכללות שהיא מבצעת על תת קבוצות חשובות ( כגון חרדים ויהודים ציונים ;( והיא מטעה גם משום שישנו תחום ביניים רחב ועמום של מסורתיים , בין שומרי המצוות לבין החילונים . הרפורמים והקונסרבטיבים , שתביעותיהם להכרה בפלורליזם דתי זוכות לבולטות גבוהה , מקבלים בדרך כלל גיבוי מן היהודים החילונים מערביים , אבל תביעתם המרכזית היא לקבל הכרה ( אורתודוקסית ) כזרם
|
|