פתח דבר

עמוד:8

למעין וריאנט של הישראליות , כאשר ערכי חברת הרוב חודרים לא אחת במעין אוסמוזה דרך קרום חצי חדיר , אם להשתמש במטאפורה ביולוגית , אל תוך החרדיות , השומרת עם זאת על ייחודה . שניים מהמאמרים עוסקים כעילית החרדית , אך דווקא בזו שלא זכתה עד כה לתשומת לב מחקרית . הגם שההתבוננות בחברה החרדית היא , כאמור , " מלמטה כלפי מעלה , " המאמר של בנימין לאו עוסק בהנהגה הרבנית הלכתית . החברה החרדית היא יציר כפיה של מנהיגות - מימי החת"ם סופר , עבור ב"חפץ חיים" ועד לחזון אי"ש ולרב ש"ך . בלא מנהיגות רוחנית וארגונית לא היתה באה לעולם כתשובה למודרנה . בלעדי ההנהגה הרוחנית אי אפשר גם לבחון את התפתחותה של החברה החרדית ואת התפניות והתמורות שעברה . בחרנו בהיבט פחות ידוע במנהיגות זאת והוא פעילותו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף . המחבר מציג את מאמציו של הרב יוסף ליצור זהות הלכתית ופולחנית מזרחית , על פי מנהג ארץ ישראל של רבי יוסף קארו , מחבר השולחן ערוך , יחד עם נוסח התפילה של העיר חלב , כיסוד לזהות ספרדית מזרחית חדשה . זהות זו נועדה לטשטש את הגבולות בין יוצאי ארצות האיסלאם ולהניח גבול פנימי חדש בינם לבין האשכנזים . זהו ניסוי מעניין המצוי עדיין בעיצומו וקשה להעריך את מידת הצלחתו . המאמר של נורית שסדלר עוסק עדיין בליבה , אך נע כלפי מטה , אל החיילים הפשוטים של העילית החרדית : בחורי הישיבות והאברכים . המחברת בוחנת את האופן שבו מתמודדים בחורי הישיבה בישראל עם המצוקה הכלכלית שגוזרים עליהם חייהם בישיבה ועם הפיתוי לצאת לשוק העבודה ולהפוך ל"בעלי בתים" ( כפי שעושים רוב אחיהם בארצות הברית . ( כתריס נגד שני אלה , מטפחים האברכים אתוס אסקטי , מעין נזירי , המנגיד את רוחניותה של המובלעת החרדית לחומרנות של החברה החילונית הסובבת ; לשון אחר , הם מנסים לכונן גבול חיצוני מוצק יותר , שאיננו נעדר מתחים , סתירות וכנראה הרבה התלבטות וסבל פנימי . במאמרו של מיכאל פייגה הקובץ נע מן הליבה כלפי חוץ ועוסק במפגש הקונקרטי שבין הגרעין האנטי ציוני החרדי הקשה , בעל "תסמונת הסיירת , " לבין החברה הישראלית , בדמות הארכיאולוגיה הציונית , פעיליה ומוסדותיה . ניכרת כאן גישה התקפית מצד אותו גרעין אנטי ציוני קשה המנסה לבסס את הגבול המוצק בינו לבין החברה הישראלית בתחום חדש , שבו מגלה האחרונה חולשה עם אובדן הבכורה , שממנה נבנתה הארכיאולוגיה בימים משכבר . עם כל תוקפנותם האנטי ציונית , החרדים מפגינים כאן מודעות לחולשותיה של חברת הרוב , יחד עם תפיסה תקשורתית מתוחכמת ויכולת לתפעל את מוסדות החוק ה"ציוני" נגד חברת הרוב . נסים ליאון מבקש לתהות על גבול חדש - הפעם פנימי - ההולך ונוצר בחברה החרדית מזרחית בין חרדים לבין מסורתים . בין שתי קבוצות אלה יש שיתוף פעולה רב , ( המתבטא בין השאר בעצרות החזרה בתשובה , ( אולם גם מתחים

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר