מבוא: עניינים שבזהות

עמוד:8

ביטוי לטיעון או ל"ארגומנט , " אלא ביטוי של "רצון" לכינון זהות . עד מהרה התפרצו לתוך הוויכוח עוד ועוד אלמנטים . פתאום נטען , למשל , שלמרות שרוב תושבי העיר הם מוסלמים , העירייה מנוהלת על ידי נוצרים . המעניין בטענה זו הוא לא נכונותה או מופרכותה , אלא העובדה שקם מי שמסווג את האנשים בעירייה לפי שייכותם העדתית . נשמעה גם הטענה כי השכונות בעלות הרוב המוסלמי מוזנחות " ) על ידי הנוצרים , ( " והאמת היא שרוב המשתייכים לקבוצות החלשות מהבחינה הכלכלית חברתית הם מוסלמים שמתגוררים בשכונות שנבנו על ידי הפליטים שבאו לעיר בשנת . 1948 עוד נטען כי הפרויקט "נצרת " 2000 הוא פרויקט נוצרי כנסייתי שמטרתו משיכת תיירים נוצרים . ובעודי צופה במחזה סוריאליסטי זה , שאף סצינה בו אינה קשורה לקודמתה , אלא למכנה משותף של זהות עמומה , ושבו השחקנים מדברים מונולוגים אחד עם האחר , יכולתי להבחין כיצד מספרם של יושבי הכיכר עלה מיום ליום . בימי שישי הצטופפו בה קרוב לאלף איש . נואמים החלו להגיע וניסו לשלהב את יצרי המתפללים , כרוזים החתומים בשם "המוסלמים של נצרת" חולקו במקום , האוהל גדל , יריעת פלסטיק שחורה נמתחה מעל חלק גדול מהכיכר , מסתור מפני הגשם והרוח , מתחתיה נפרסו שטיחי תפילה , דגלים ירוקים הונפו על עמודי החשמל שמסביב , והמקום הוכרז כמסגד על ידי שני שלטי בד גדולים שנמתחו על שתי הכניסות , הדרומית והמערבית , של המתחם החדש . האוהל הגדול הוא מעכשיו "מסגד שהאב א דין . " העירייה החילונית , שלא הבינה מה קורה , לא הצליחה לעצור התפתחויות אלה , ואולי אף תרמה להן . היא הדגישה את עובדת מעורבותה של התנועה האיסלאמית בעניין , עמדה על כך כי ההשתלטות מהווה עבירה על חוקי המדינה , ובד בבד הטילה את האחריות על "מנגנוני החושך" של הממשלה הישראלית "שמושכת בחוטים . " בין טענות העירייה היתה גם טענתה כי ה"עדתיות" בחברה הערבית בישראל איננה תופעה אותנטית , כי אם קונספירציה של השלטונות נגד "הכוחות המתקדמים . " למצער , לא ניסתה העירייה אף לרג ע להידבר עם יושביה הראשונים של הכיכר , שאינם חלק מהתנועה האיסלאמית המאורגנת . האחרונה , מיהרה , כמובן , לנצל את המצב , ועלתה על הנושא שהתעורר , במטרה לקדם את אחיזתה בקרב המוסלמים בעיר . למרות שהמאבק התנהל נגד העירייה ולא נגדם , החלו הנוצרים בעיר להרגיש מאוימים , ונעמדו בצורה כמעט ספונטנית מאחורי העירייה , שהחלה לקבל באמת גוון נוצרי . הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות אמורות היו להתנהל פחות משנה מזמן האירוע . בכל הכפרים הערביים כבר הורגשה תכונתן , וכך גם בנצרת . נראה היה שלאף צד מן המתכוננים לבחירות לא היה אינטרס להפיג את המתח שחשמל את האוויר בעיר . כל גורם שלישי שניסה להציע פשרה הואשם על ידי כל אחד משני הצדדים בנטייה אל הצד האחר . הקורא כבר הספיק לתהות בוודאי על הסיבה שדחפה אותי לפתוח קובץ , שנושאו הבניה של זהויות קולקטיביות והזהות הקולקטיבית הישראלית , בתצפית זו מבעד לחלון משרדי בנצרת . ובכן , אירועים אלה הזכירו לי את קובץ המאמרים שמונח על שולחני מזה שנתיים , ואשר סדרה של נסיבות אישיות מנעו ממני את המשך עריכתו , ובכך את

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר