|
|
עמוד:13
בניסוי . כשעוסקים בתנאים שלא נבדקו בעבר , כגון מהירויות גבוהות מאוד או מרחקים קטנים מאוד או גדולים מאוד , יתכן שנמצא שהתיאוריה המקובלת אינה מתאימה , ויש לחפש תיאוריה חדשה . . 3 כאשר מוצאים שתיאוריה א' אינה מתאימה לתחום מסוים , ומתגלה תיאוריה ב' המתארת בצורה טובה יותר את התופעות בתחום זה , יש לבדוק עד כמה מיטיבה תיאוריה ב' לתאר את התופעות הקודמות , שגם תיאוריה א' תיארה אותן כראוי . יתכן שנגלה , כי תיאוריה ב' טובה למגוון הרבה יותר רחב של תופעות מאשר תיאוריה אי . נוכל אז להתייחס אליה כאל תיאוריה יסודית "ונכונה" יותר , ולראות בתיאוריה אי קירוב פחות טוב , המתאים לתחום צר יותר של תופעות . עם זאת , מאחר שלפי סעיף , 1 כל תיאוריה היא רק תיאור מקורב של המציאות , לא נוכל לומר שתיאוריה ב' נכונה ואילו תיאוריה א' מוטעית , אלא רק שתיאוריה ב' היא קירוב טוב יותר למציאות מאשר תיאוריה אי . יתכן מאוד שנמשיך להשתמש גם בתיאוריה אי באותם תחומים שבהם נוח יותר להשתמש בה מאשר בתיאוריה ב . ' לפי גישה זו , המדע אינו פוסל תיאוריות ותיקות אלא ממשיך להשתמש בהן , במקביל לתיאוריות חדשות שמיטיבות לתאר צדדים נוספים של המציאות . בסופו של דבר , הושגה הבנה חדשה של הדרך שבה המדע מתפתח ומתקדם , ושל האופן שבו הוא חוקר את המציאות ומתאר אותה . הבנה זו , שצמחה במהלכם של דיונים וויכוחים בין מדענים מתחומי מדעי הטבע ומדעי החברה , ופילוסופים של המדע , חיזקה את תפיסת המדע כמכשיר המרכזי והאמין ביותר לחקר המציאות , ולהבנת הקשר בין האדם ובין העולם הסובב אותו . היום ניתן לומר כי תיאור מהימן של המציאות הוא תיאור מדעי , והנתיב היחידי שהוכיח כי הוא מסוגל להוביל את האדם בחיפושיו אחר "האמת , " הוא הנתיב המדעי .
|
|