1.3 משבר הפיסיקה הקלאסית ומהפכת הפיסיקה המודרנית

עמוד:11

1 . 3 משבר הפיסיקה הקלאסית ומהפכת הפיסיקה המודרנית הצטברותן של בעיות לא פתורות לא גרמה עדיין לתחושה של משבר בקרב הפיסיקאים . זאת משום שגם קודם לכן נתקלו אנשי מדע , בתחומים שונים , בבעיות שלא נמצא להם פתרון מיידי , ולאחר זמן , כאשר נמצאו הפתרונות , הם השתלבו בידע הקיים . המשבר התחולל דווקא כאשר החלו להימצא הפתרונות לבעיות שנזכרו לעיל . פיסיקאים נועזים ובעלי שאר רוח הצליחו לנסח משוואות ומודלים , שהיטיבו לתאר את אותן תופעות בספקטרום הקווי של כל יסוד יש הרבה מאוד אורכי גל . לפיסיקאים של המאה ה 19 לא היה מושג כיצד לקשר בין "הסימפוניה" לבין הכלי שיצר אותה , כלומר בין אורכי הגל שפולט אטום מסוים לבין המבנה המשוער של האטום . ג . הספקטרום של קרינת גוף שחור כאשר מחממים גוף מוצק , הוא פולט קרינה ( בעיקר בתחום האינפרה אדום ובתחום הנראה ) בעלת ספקטרום רציף . נמצא שכאשר הספקטרום הזה נמדד בתנאים מסוימים , הוא מתואר על ידי עקומה אוניברסלית , שאינה תלויה בחומר שממנו עשוי הגוף . לקרינה הזו קראו "קרינת גוף שחור . " הניסיון להסביר את מבנה הספקטרום של קרינת גוף שחור בעזרת חוקי התרמודינמיקה והאלקטרומגנטיות היווה אתגר לפיסיקאים של המאה ה . 19 אולם כל הניסיונות לעשות זאת נכשלו . ד . בעיית מהירות האור במאה ה 19 היה ידוע כי האור נע בריק במהירות של כ 300 , 000 ק"מ בשנייה , וכי מהירותו בנוזלים ( או במוצקים שקופים ) נמוכה יותר ממהירותו בריק . הפיסיקאים היו בטוחים שמהירות האור , כמו מהירות הקול , תלויה גם בתנועה של הצופה המודד את המהירות הזו . במילים אחרות , שיערו שאם הצופה ינוע במהירות לעבר מקור אור נייח , הוא ימדוד מהירות גבוהה יותר , בעוד שאם הצופה יתרחק ממקור האור , המהירות שתימדד תהיה נמוכה יותר . בשנת 1887 ביצעו מייכלסון ומוךלי ניסוי מדויק מאוד , שהיה אמור למדוד את ההפרשים הללו . למרבה הפלא , הניסוי הניב תוצאה שלילית . הוברר כי מהירות האור בריק אינה תלויה לכאורה בתנועת הצופה , והיא נשארת קבועה גם כאשר מכשיר המדידה נע ביחס למקור האור . תופעה זו לא התיישבה עם עקרונות תורת הגלים . הפיסיקאים שניסו להסביר את הסתירה הניחו שהיא נובעת מתופעה משנית כלשהי , שהשפיעה על מהלך הניסוי . ( אחד ההסברים הפופולריים , תלה את הבעיה בהתכווצות של מכשיר המדידה , בעת שהוא נע במהירות דרך האתר — אותו חומר מסתורי שהיה אמור לשאת את הגלים האלקטרומגנטיים ( . אולם ניסויים נוספים סתרו את ההסברים הללו . אלה הן ארבע דוגמאות לבעיות לא פתורות , שהטרידו את הפיסיקאים בסוף המאה ה 19 ובתחילת המאה העשרים . היו תופעות לא מוסברות נוספות , כגון מקור הרדיואקטיביות , התכונות של קרני רנטגן , סדירות מעניינת שנתגלתה בחום הסגולי של חומרים מוצקים , המחזוריות של היסודות בטבלה המחזורית וטבעו של הקשר הכימי . רוב הפיסיקאים היו , כאמור , משוכנעים שבעזרת מאמץ לא רב ניתן יהיה למצוא לכל הבעיות הללו פתרון במסגרת התיאוריות הקיימות . אולם המציאות טפחה _על פניהם .

האוניברסיטה הפתוחה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר