אפקט ארד

עמוד:10

של מעצב האופנה ימאמוטו בטוקיו , ( 2003 ומתכנן בתי מלון ומבנים אחרים ( מלון ברימיני שבאיטליה שבנייתו עומדת להסתיים בקרוב . ( ארד בנה גם בארץ : הוא הוזמן על ידי האדריכל יעקב רכטר לתכנן את אולם הכניסה בבית האופרה במרכז גולדה בתל אביב . ( 1994 ) לאחרונה הוזמן על ידי קרן ירושלים להציע פרויקט לכיכר ציון בירושלים , במסגרת המאמצים לשיקום מרכז העיר . המבנה הפיסולי ממתכת שהציע ארד נמצא בדיונים . ארד הציג את עבודותיו ברחבי העולם , בכלל זה תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון . ( 2000 ) הוא משמש פרופסור וראש המחלקה לעיצוב המוצר ברויאל קולג ' בלונדון . כשהוזמן ארד על ידי עיריית חולון בשנת 2003 לתכנן את המוזיאון , הציפייה לבניין בעל חזות איקונית , "בניין שאפשר לשים על בול , " כפי שנאמר לו , הייתה הדבר הברור ביותר . אז עוד דובר על הסבה של בניין ספריית מיטראני למוזיאון . מאוחר יותר התברר , שלפי הערכת התקציב עדיף לבנות בניין חדש , וזה יוקם סמוך למדיטק שנבנה לאחרונה . מתוך הרצון העז של העירייה להזמין את ארד לתכנן את הבניין נמצאה אף דרך לעקוף את הנוהל לקיים תחרות אדריכלית , כנהוג במבנים ציבוריים ( כזכור , גם עיריית תל אביב לא קיימה תחרות על בית האופרה . ( מעבר לשאיפות אלה ידעו אנשי העירייה רק מעט מאוד על טבעו של המוזיאון העתידי : לא הייתה פרוגרמה רעיונית או אדריכלית , שהיא תנאי הכרחי מוקדם לעמדה של האדריכל . בהמלצת ארד הוזמן המעצב והאוצר דניאל צדני , מרצה בכיר ברויאל קולג ; לחבר את n - brief החזון והצהרת הכוונות / הדרישות של המוזיאון . המשימה שעמדה בפני צדני הייתה מורכבת . מלכתחילה הייתה המטרה , כפי שהוצגה על ידי עירית חולון , להקים מוזיאון לעיצוב ישראלי . צדני לא היה מעוניין בנושא ודחה את ההצעה , משום שראה בהגדרה זו עיסוק בישראליות , ולא בעיצוב . לאחר שינויי כיוון בעירייה , שבשלב מסוים ביקשה לבדוק את הרעיון להקים מרכז לעיצוב ( כלומר מסגרת בעלת אוריינטציה מקצועית או חינוכית , ( ולא מוזיאון , ואחר כך ביקשה שילוב של שתי הפונקציות , החל צדני לעבוד על התכנית . כבוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי ב בצלאל , " שלימד במחלקה שלוש שנים וגם עבד בישראל בעיצוב ונחשף לתעשייה כאן , צדני מכיר צדדים שונים של עולם העיצוב הישראלי . מאז שנת 1995 הוא בלונדון , תחילה כתלמיד לתואר שני ברויאל קולג / ומאז 998 ו הוא מלמד . צדני מתעניין באזורי הגבול שבין עיצוב לתחומים אחרים : חברתיים , תעשייתיים ואמנותיים . במשך חמש שנים לימד קורס במשולב עם האמן הישראלי , גבי קלזמר , שעסק במתח שבין אמנות ועיצוב . הוא גם מעביר קורס על כתיבת brief למעצבים , המלמד לזהות brief מוצלח , ומקנה דרכי עבודה עם הלקוח לשם שיפורו . על מנת להגדיר מה רוצה המוזיאון להיות , יצא צדני למחקר נרחב על דגמים שונים של מוזיאונים לעיצוב . הוא בדק מאה מוזיאונים בעולם העוסקים בפרשנות של אובייקטים , ומתוכם חקר מקרוב וביקר בחמישה עשר מוזיאונים וגלריות לעיצוב באירופה , בארצות הברית ובישראל , שוחח עם מנהלי מוזיאונים ואוצרים , עם היסטוריונים של עיצוב ומעצבים , עם אנשי תעשייה ומסחר . מתוך כל אלה בנה כלי תיאורטי המאפשר לבחון את הפרופיל של המוזיאונים ואת המגמות השונות שלהם : זיקה לחינוך או לתעשייה , להיסטוריה חברתית או למעצבי צמרת אופנתיים , למדע או לבידור . את ניתוח מוזיאון העיצוב חולון , כניסה ראשית , הדמיה Design Museum Holon , main entrance , rendering

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר